מתכון התאבדות הראשון שלי
מצרכים:
1. 10 כדורי שינה
2. מכתב התאבדות
3. בגדים יפים ולבנים
4. סכין
5. מוזיקה
6. מים
אופן ההכנה:
קודם כל לחכות שתהיה מספיק גדולה בשביל להישאר לבד בבית. זה קורה פחות או יותר בגיל שמונה אז תחכי עד אז. תבחרי לך יום בחופש הגדול בו את יודעת שאת תישארי יום שלם לבד. תדליקי את המוזיקה שלך מהטלפון, כחי את הסכין, ותתחלי לצייר. שאת מסיימת לצייר תתקשרי לאמא תגידי לה שהכל בסדר ובגלל שלא ישנת טוב בלילה את תלכי לישון מאוחר יותר אז שלא תדאג אם את לא תעני. וגם תגידי לה שאם אפשר שהיא לא תעיר אותך, וגם בגלל שהיא יודעת שאת מתעוררת בבהלה כל פעם שהיא רק פותחת את הדלת היא לא תפתח אותה שהיא תגיע הביתה.
איבדת הרבה דם אז את מתיישבת על המיטה. החולצה הלבנה שלך מוכתמת בדם. לא אכפת לך. את לוקחת את הסכין ומעבירה בעדינות על הצוואר, רק בשביל שתהיה שם שריטה קטנה שתוריד דם. את מרגישה את הדם מכל הגוף שלך יוצא החוצה. אל תתחרטי, אסור עכשיו ללכת אחורה, אין מה לעשות, זה מה שהם רצו.. זוכרת? הם אמרו לך למות, אז הינה אל תדאגי להם, תדאגי לעצמך, את רוצה למות! עכשיו תשכבי במיטה ושימי את 10 הכדורים בפה שלך, כחי את בקבוק המים ותשתי את הכדורים. תכווני כך שהמוזיקה תתכבה מעצמה תוך שעה. תשכבי עם הידיים על הבטן ובידיים תחזיקי את המכתב.
ועכשיו אחרי שהכל מוכן,
לכי לישון.
תגובות (13)
ואוו לא הייתי יכולה להתעלם מזה , זה כזה עוצמתי ל
למשהי שכתבה את זה בגיל 8 בת כמה את היום ?
היום אני עוד מעט בת 16…
תמיד יש את הסיפורים האלו שאני מרגישה שאני פשוט חייבת להגיב להם אבל אין לי מילים. אז, אין לי מילים.
בגיל שמונה אני חשבתי שרק אחרי גיל מאה ועשרים מתים ושצעירים לא יכולים למות, ואת ניסית להתאבד?
מלחיץ. אבל את כותבת ממש טוב, למרות שדי קשה לי להאמין שילדה בת שמונה ניסתה להתאבד וכתבה משהו שכזה.
המחשבות על התאבדות הגיעו לפני גיל שמונה, רק בגיל שמונה היה לי את האומץ לעשות את זה. בגיל שמונה כתבתי את זה, רק אתמול אני מצאתי את זה. זה היה באחד היומנים שלי…ואם את או אתה לא מאמינים אז בכללי שתדע\י שהיום ילדים בגיל שמונה כבר מתאבדים וזה קורה די הרבה בארץ אבל אין לזה כל כך מודעות.. או שהם מנסים…
אני שמחה ששחררת את זה, ואם זה עושה לך טוב זה החלק הכי חשוב. אני באמת מנסה להגיב על כל דבר שהוא לא על הסיפור עצמו, כי אני לא יודעת מה לומר. אני עדיין בחוסר מילים הרגיל שלי.
העיקר שאת מרגישה יותר טוב ואת משחררת.
זה כ עצוב לקרוא את זה. אני מקווה שהיום את מאחורי זה ואם את רוצה לשתף אני כאן….
*כחי=קחי.
רמת כתיבה מעולה. אפילו לא בשביל ילדה בת שמונה.
כן, זה מזעזע. כן, קשה להאמין, אבל אני לא מרחמת עליך.
אני לא מרחמת עליך בגלל שלדעתי זה הדבר האחרון שאת צריכה- שירחמו עלייך ושתרחמי על עצמך.
אני לא יודעת עלייך הרבה, או יותר נכון פרט לזה שניסית להתאבד בגיל שמונה, ולכן קצת קשה לי לספר לך איזה בנאדם מדהים וחזק את. אני פשוט מקווה שתוכלי לספר את זה לעצמך. אני מקווה שתוכלי לספר לאנשים שקרובים אלייך. אני מקווה שהם יוכלו לעזור. אני מקווה שלא תצטרכי עזרה.
דבר ראשון תודה רבה… דבר שני, אם למישהו בסביבתך תהיה בעיה כזאת אני יודעת שאת תוכלי לעזור, את אמרת פה בדיוק את מה שאני צריכה.. אני צריכה שלא ירחמו עליי.. אז תודה רבה 3>
סיפור מדהים! אני כמעט בוכה פה…
הייתי מגיבה יותר, אבל באמת שאין לי מילים.
את לא צריכה להגיב יותר, יש גם בתגובה כזאת קצרה הרבה משמעות מבחינתי!!
אין לי מילים. אני לא מסוגלת לפתוח את הפה כי אני אקיא. לא יודעת אם זה מהסיפור, מהגלידה פרווה, או משניהם.
חחחח אני מקווה שבסוף לא הקאת… ולפחות אני יודעת שזה גרם לך להרגיש משהו, וזה מה שרציתי… אז תודה שהגבת!