המסע לתוך הזיכרון-פרק 5

היא לא התרכזה בשיעור, היא חשבה עליו, עוד פעם, היא הביטה במחברת ששאלה ממנו לפני שלוש שבועות ולא החזירה ואז שמה לב שהיא בוכה, היא רפרפה במחברת שדניאל הביא לה עוד פעם,מקווה למצוא שם משהו חדש,ואז עיניה נחתו על חצי דף קרוע, היא החלה לקרוא אותו וצעקה נפלטה ממנה. היא הייתה באמצע השיעור וכולם הסתכלו עליה היא ביקשה לצאת החוצה ונמלטה על נפשה.
***********************************************************************************************************
"רב פקד בראון, יש פה מישהי שרוצה לראות אותך" אמרה המזכירה אל תוך משרדו האפלולי של פקד בראון.
"תשאלי אותה בשביל מה באה" אמר
"היא אומרת שבאה בקשר לדניאל" חזרה אליו המזכירה לאחר כמה שניות, בראון ישר התיישר. "תכניסי אותה."
למשרד נכנסה ילדה ממושקפת עם שיער שחור וחלק והחזיקה בידה מחברת.
"שבי בבקשה" אמר פקד בראון והצביע על הכיסא שהיה מונח בצידו השני של השולחן. הנערה התיישבה. "איך קוראים לך?" שאל בראון אחרי כמה דקות של שתיקה. "מאיה" אמרה בביישנות. "ומה את עושה כאן?" שאל "אני….אני מצאתי " היא לקחה נשימה עמוקה והשלימה את המשפט "סוג של מכתב התאבדות במחברת שלו" היא אמרה והביאה לו את המחברת, פקד בראון קרא כמה שורות וזיהה את הכתב. "מאיפה קיבלת את זה?" הוא שאל. "דניאל ואני, היינו חברים" היא אמרה "הייתם?" וויאט שאל. "באיזשהו שלב ג'ק מילס, אמר לנו לא לדבר איתו או שנחטוף מכות, לא שאלנו שאלות, ג'ק ידוע כאחד שעומד מאחורי המילה שלו" היא הסבירה. "מי זה אנחנו?" התעניין בראון. "אני,פיטר ונית'ן" היא אמרה. "ומי זה ג'ק מילס?" הוא שאל. מאיה הביטה בוויאט בחשדנות ואמרה "החבר של כרמל,אחות של דניאל, ומי שיה מתעלל בו קבוע אחרי הלימודים" היא אמרה. "זה הוא?" התפלא וויאט. "כן,אתה לא שמעת עליו קודם, שמעתי שכרמל נחקרה" היא אמרה "היא לא אמרה את השם שלו" הוא אמר במבוכה. הייתה עוד שתיקה למשך כמה דקות. "טוב, תודה רבה על המחברת, את מאוד עזרת, אני צריך להמשיך עם החקירה" הוא אמר והושיט את ידו, מאיה לחצה את ידו והלכה. פקד בראון פתח עוד פעם את המחברת וקרא:

" החיים בעולם הזה קשים, יותר מידי, מעולם לא הכרתי את אבי, מאז ומתמיד גם לא היה לי אכפת, הייתה לי אחות והייתה לי אימא, לא הייתי צריך עוד. ואז גדלתי, והחיים נהיו קשים, לא יכולתי לספר לאימא איך ביסודי, ג'וש מורגן, הרביץ לי וקרא לי הומו, הכינוי נדבק לי עד כיתה ט' ואז עברנו בי"ס, עד כיתה ט' לא היה לי, לא חבר אחד, לא מישהו אחד לחלוק איתו את המחשבות שלי, לא מישהו אחד שהייתי יכול לדבר איתו, מישהו ללכת אליו אחרי הלימודים או סתם,מישהו, הייתי לבד."

העיניים של וויאט היטשטשו לרגע ואז הוא הרגיש טיפה זולגת מעיניו. 'לעזאזל' חשב 'הילד עבר כ"כ הרבה התעללויות, אין פלא שהתאבד' אמר והלך לדבר סוף-סוף על זה שמכנה את עצמו ג'ק מילס.