חיים קצרצרים – לנצח נצחים

הסיפור הבא מתרחש בממלכה,
בתוך ארמון, אנחנו מתחילים בכס המלוכה.
ושם, נמצא לו מלך, אשר יושב וחושש,
כי אין לו מלכה, וגם לא יורש.

והמלך עצמו כבר זקן ופוזל,
וזמנו בעולם הקסום, הולך ואוזל.

ולכן מלכנו זימן את ארבעת יועציו החכמים,
שיימצאו לו דרך לחיות לנצח-נצחים.

ורק אחרי שבוע ימים,
ארבעת היועצים, הביאו לו פתרונות שונים.

היועץ הראשון, הציע לו לנסות מעשיי כשפים,
אך המלך לא רצה, להקריב קורבן, ולהתעסק בטקסים פולחניים.

היועץ השני, הציע לו לעשות עסקה עם שד כל-יכול,
אבל בהקשר למה שהשד ירצה בתמורה, המלך אפילו לא רצה לשאול.

היועץ השלישי, הציע לו לעבור ניסוי רפואי,
אך המלך פחד, שבזמן הניסוי, יקרה לו משהו נוראי.

ואז הגיע היועץ הרביעי, עם הפתרון הטוב מכולם,
היה זה פתרון פשוט, היה זה פתרון מושלם.

הוא הראה למלך, מתכון הכנה, לשיקוי קסמים,
שייתן לו את הכוח לחיות, עד אחרית הימים.
"וכמה זמן ייקח להכין את השיקוי?" המלך שאל בתבונה,
"בין חודש…" ענה היועץ "בין חודש לשנה".

המלך אומנם היה חסר סבלנות,
אבל הוא ידע שחיי אל-מוות, לא באים בקלות.
ולכן הוא המשיך במשך הימים,
לחזר אחרי נשים, ולערוך מישתים ומסיבות ריקודים.

וכך עברו להם חודשים,
והמלך כבר כמעט ושכח את שיקוי הקסמים.

אך לילה אחד, שונה משאר הלילות,
מלכנו חלם חלום בלהות.
הוא התעורר במיטתו, אך לא הצליח לקום,
הוא היה משותק, הוא לא יכל לעשות כלום.
ולפתע דלת חדרו נפתחה בעוצמה,
וליבו החסיר פעימה.
בפתח הדלת, עמדה אישה זקנה ומגעילה,
פרצופה חיוור ומלא מוגלה.
היא הייתה גבוהה אך מכופפת,
ולא היה נראה שהיא הולכת, אלא מרחפת.
היו לה אצבעות ארוכות, עם ציפורניים חדות,
ושחייכה את חיוכה האימתני, היא חשפה שיניים רקובות.

האישה (אם הייתה אנושית ולא שדה זוועתית) התקרבה אל המיטה באיטיות,
ושהמלך ראה את פרצופה מקרוב, אישר שהוא לא מראה אפילו לא שבריר של אנושיות.
ואז האישה, על המלך התיישבה, ואת ידייה סביב צווארו כרכה,
ומיד נשימתו של המלך, הלכה ודעכה.

אך לפני שנשמתו עזבה לעולם הבא,
בבת אחת, הוא התעורר מהסיוט הנורא.

המלך, שעודו שקוע בחרדות,
רץ מחדרו, בחלוק השינה, ורגליו עדיין יחפות.

המלך רץ למצוא את יועציו, שהיו במרתף הארמון,
הוא לא יכל לחכות שהשיקוי יהיה מוכן, הלילה הבא, יכול להיות האחרון.
הוא פתח בחוזקה את דלת המרתף,
"תביאו לי את השיקוי!" הוא ציווה ליועציו "אחרי המוות רודף!!"

המלך התעלם מיועציו המבוהלים,
וחטף מהשולחן, את שיקוי הקסמים.
"אך מלכי!" אמר אחד היועצים, "השיקוי לא מוכן! זה עלול להיות מסוכן!"
אך המלך לא שמע, וגמר את כל הבקבוק בלגימה.

ובהתחלה היה נראה, ששום דבר לא קרה,
שלפתע התרסק המלך, ואיבד את ההכרה.

היועצים המבוהלים ניסו את המלך להעיר,
אך גופו היה קר, ופרצופו כבר התחיל להחוויר.
זה היה ברור לכל היועצים,
שמלכם האהוב, רוקד את ריקוד המתים.

כל אנשי הממלכה התכנסו לקבור את מלכם,
והיועצים כתבו את סיפורו, שלא ישכחו אותו לעולם.

אך אף אחד לא ידע, ואף אחד לא שיער,
שאחרי קבורתו, המלך התעורר.
השיקוי אחרי הכל עבד,
ועכשיו מלכנו תקוע בקברו לבד.

ומלכנו שלנו יהיה שם בודד עד אחרית הימים,
כי זה העונש, לאדם שרצה לחיות לנצח נצחים.