דהרלרון

בשחרית של רעיון
יצא מביתו דהרלרון
אביר צעיר אך גם פזיז
אך לייעדו הוא בתשוקה מעיז.
ברוח של תמים נלהב
את כל חייו מאחור עזב
לקח סוסו, בניצוץ של אור
לקח סוסו והתחיל לדהור.

מסלולו נראה כה מפותל
וכל יום בלבולו גדל.
ואם לדרך, אבנים ברורות
אותם מזמן הוא כבר הפסיק לראות.
וכשהזמן כבר חלף מהר
מליבו שמע את סוסו מדבר:
"אדוני, שהאדיב בי לבחור
אדוני, אולי כדאי שלאחור נדהור?"

"אך מה קרה! הו סוס יקר,
אינך יודע ששם אוצר?
ואם נחדל, דווקא עכשיו
כל המסע היה לשווא.
אולי כדאי שלא תתלונן
ובנופים רק תתבונן.
כי על אוצר כזה, לא אוותר
כי לאוצר כזה אני ממשיך דוהר"

"לי זה נשמע כבר מיותר
לא תגיע לא היום או מחר.
הבט סביב, עברו שנים!
ואין רמיזה באופקים.
אתה דוהר למקום שאין לו שם
האוצר היחידי זה הזמן שאתה נושם.
ואם תמשיך, אתה תזכה בקור
ואם תמשיך, לאן אדהור?"

"עבר כה זמן ואין לי דרך שונה
האוצר יכול להיות מעל כל רכס ופינה.
ואם הוא שם, שלא אנסה?
ואם הוא לא, מה בכלל אעשה?
הוא יכול להיות כל כך קרוב
ולפני נגיעה אותו אנטוש ואעזוב.
ומה אם אנוס היום, ובמחר הוא מסתתר?
לא אנוס היום, ולכן אני דוהר"

"אך, אדוני, זה לא מובן
אינך יודע לדהור לאן.
אתה דוהר למקום שאין לו שם
יכול להיות שרק באגדה הוא מתקיים.
וגם אם כן, וקיומו נכון
מדוע חושב שאתה הוא הראשון?
אם אדוני ראוי, ישנו אחר
אדוני אינך היחידי שלאוצר דוהר"

"אני אמשיך גם בשרידי תקווה
ולא אנוס מרעיון האכזבה.
כי סוס יקר, במילים שלך
ייתכן ואנחול לי בעתיד הצלחה.
כי להיות ראוי ולקוות
חלום יפה ומילים טובות
וגם אם אני כאן רק ממציא ומשקר
גם אני כאן ואני ממשיך דוהר"

"אך הרעיון מתחיל להעלם
ואתה ממשיך לדהור למקום ללא שם.
הסבר לי במה אוחזות ידיך
ובמה יאחזו כשיחליקו בין אצבעותיך?
ועצמות ללא בשר אינן לופתות
מה תעשה ללא תקוות?
ואם ייגנב, או יישאר מסתור
זמנך ייגנב ותוחלש מכדי לדהור"

"ואם אמצא, ואהיה מאושר
האם עדיין יהיה זה מיותר?
וגם אם לא, הבט נופים
המסע ארוך וחופן צבעים.
ועבר כבר זמן, הו כה רב
על עקבותיי אינני שב.
ואם אמות, אין טוב יותר ואין אחר
גם אם אמות, אני ממשיך דוהר"

"נופים, נופים, תמיד יהיו
ועל אבירים צופים מעולם לא כתבו.
ואם תתמוטט ולא תשאר
מישהו על כך בכלל יצטער?
מישהו יזכור שלאוצר ניסית?
מישהו יזכור שבכלל היית?
קברך יהיה לא מסומן ולא מוזכר
ובשאול נראה אותך מוצא סוס שאיתו תדהר"

"מקלטים, מקלטים, תמיד יהיו
וסוסים פחדנים מעולם לא זכרו.
תהילה כאן מעולם לא חיפשתי
וכל יום קצת מעצמי מצאתי.
זהו אוצר שמחלק אוצרות
גם אם בו לא אצליח לזכות.
וגם אם אקום ללא צעד בי יותר
בכל זאת אקום ואמשיך דוהר"

"אני עליך כבר מוותר
על גבי נמצא אדם טיפש ועיוור
ואם תגיע, למקום לא אמיתי
אתה תגיע, ללא נוכחותי.
אינך רואה כלום מלבד חלום
וגורר את כולם איתך אל התהום.
אם אתה רוצה למות, אינני נגרר
אם אתה רוצה למות, לבד תדהר"

לקראת ערביים של רעיון
התפצלו הסוס ודהרלרון.
אחד פנה לעולם מוכר
והשני המשיך בחיפוש אוצר.
התרחקו הם השני מן האחד
ובמסלולם נשארו לבד.
ללא לדעת מה האחר יעבור
ללא לדעת, המשיכו השניים לדהור.

והמסלול הגיע לסיומו
וכל אחד פגש את מותו.
הסוס נפטר מטוב שֵׂיבָה
אך שום הרפתקאה הוא לא חווה.
והאביר בדווי באוצר התבונן
התמוטט ללא ידיעה אם את זאת דמיין.
הפריח נשמתו במרחק נגיעה בכיבויו של אור
הפריח נשמתו ברדת השקיעה, אך המשיך לדהור.