שקופה
"לכל איש יש שם", אמרה זלדה.
ואני אומרת
לא.
איך יהיה לי שם אם ליבי לא שלם עמו?
לא שזה לא שם יפה – שלא תבינו אותי לא נכון –
אבל למה אני צריכה שם פרטי, אם השם הקובע את עתידי הוא
שם משפחה?
שכן כך בודקים עליי,
מזרחית או אשכנזייה?
עולה חדשה או אחת שכאן נולדה?
משפחה עם מעמד או מתחת לקו העוני?
ממש לא צריכים לדעת שם פרטי של אחת כמוני.
ואמנם יש לי שם שנתנו לי הוריי,
אך
יש לי כינוי שהמציאו לי חבריי,
ויש לי מעמד שנתנה לי הגישה,
ויש בי אמת שנמצאת בתוכי בכל מצב, גם כשאני בבעיה.
אז מה זה משנה לכם
מהו שמי?
כאשר כולם יודעים הכל עליי
עוד לפני שפתחתי את פי…
תגובות (3)
אז החלטת לחזור בהשראתי?
אני חושבת שאנחנו אלה שקובעים את העתיד של עצמנו, בלי קשר לספרדייה או אשכנזייה וכו'. ונכון, אנחנו חיים בחברה שחלקה שיפוטית, אבל אנחנו לא צריכים לתת לזה לעצור אותנו.
אהבתי את הקטע ואת המשמעות (אם כי אני לא הכי מסכימה אם זה שהכל כבר קבוע לנו..)
אני חושבת שאת טועה. השם לא זה שקובע. בתור אחת שהמציאה לעצמה את השם משפחה יחד עם אמא שלי (סבא שלי נולד בשואה והוא לא זוכר את השם. השם משפחה הנוכחי שלו הוא על שם רב אחד שהציל המון יהודים) אני יודעת טוב מאוד שהשם שלך לא בהכרח נכון. מצד שני בקטע של משפחה- את צודקת. באיזור שבו אני גרה אבא שלי נחשב לאדם די חשוב ומנהיג, ובתור הבת שלו יש לי חובות, (או יותר נכון- אבא שלי מטיל עליי חובות ), ויש לי זכויות (כמו למשל בבייביסיטרים יפנו אליי, וישארו נאמנים אליי {העבודה שלי נכון לעכשיו היא בייביסייטרים בסופש"ים וחופשות }) השם לא מעיד כלום על עולה חדש או צבר, מעמד או עוני. תנסי לנחש עליי דברים לפי השם שלי (האמיתי )- ואני בטוחה שתגלי שאת טועה