שנות העשרה
זה הגיל הזה. מין גיל חרא שכזה. שסקס כבר מותר אבל מי יסתכל? ומה יאמר?
והרצון לא ליפול משתלט כמעט על כל דבר
על החברים. החברות. רק לא להצטער על משהו שעבר.
להשתכר עד לא ידע
ולבכות על התמימות
לפחד ממגע
לקפוץ למיטה.
ומליון שאלות,
מטביעות, מרשרשות.
לא להיכנס להריון
לאבד את הבתולים עם האדם הנכון
להיות אשת מסיבות
מה אם אתחיל לעשן? מספיק לשתות!
המורים רוצים ציונים
הבנים רוצים זיונים
ההורים רוצים שתצליח
סבתא רוצה שתהייה בן אדם.
אבל לא עצרתי לרגע לשאול: מה אני רוצה?
וגם לחשוב על המחיר. כי לכל דבר יש מחיר.
רוצה לנצל את שנות העשרה עד תום
בשביל להיות בוגרת יהיה לי מספיק זמן בשנים הבאות. אבל עכשיו. עכשיו. מה אעשה עכשיו?
תגובות (8)
זה ממש יפה
ממש אהבתי!!!!!!!!! מדרגת חמישה לבבות.
נהדר. אמיתי ונכון, מעולה. כל הכבוד
מעורר הזדהות ויפה!
הלל יקרה (הלל= הניחו לי לכתוב, תרגום שמך)
ראשית, זה לא סיפור לילדים, ואפילו לא בטוח שלבני עשרה. תכנים שכאלו יש לסמן כ- +18.
שנית, למה לכלכת גיל כל-כך יפה, וזיהמת אותו בצרות של מבוגרים? בגיל טיפש-עשרה 'מותר' לתעות, לתהות, ואפילו לטעות. מכאן ועד זנות-סמים-פשע המרחק בדרך-כלל גדול.
בגיל ההתבגרות אנו מתחילים לפתח עצמאות מההורים; מגבשים תפיסת עולם חברתית, זוגית, פוליטית, כלכלית; לומדים את עיקר התכנים לקראת עולם העבודה; מתנסים בלקיחת אחריות, אך בה בעת נהנים מאי לקיחת אחריות מלאה.
בקיצור, הזמן המושלם להנות מהחיים.
שלישית, "סקס כבר מותר, אבל מי יסתכל" – אפשר פירוש רש"י? מבחינה חוקית, לפני גיל שמונה עשרה, זה אסור. העובדה שרבים מצפצפים על החוק, לא הופכת את האיסור להיתר. מבחינה דתית, שכנראה לא ממש אכפת לך ממנה, ההיתר הוא בין גבר נשוי לאשתו.
מי אמור להסתכל?? זה עניין פרטי, שבין בני הזוג. אף אחד אחר לא אמור בכלל 'להשתתף' בחוויה מעין זו.
רביעית, מתוך דברייך, אני באמת מזדהה עם ההורים/ מורים/ סבתא. כל רצונם הוא לגרום לך להצליח. הצלחתך היא הצלחתם. הנאתך היא הנאתם. כל דרישותיהם באות מאהבה. אהבת אמת שאינה תלויה בדבר.
חמישית, מה לעשות?? להפסיק עם השטויות!! עוד יהיו לך שנים רבות בעולם המבוגרים. כרגע, זה הזמן להתכונן למבחני הבגרות, לבלות (בלי לשתות וכיוצ"ב) עם חברותייך, להנות מהטבע שמחייך אלייך.
באותו הקשר, אמליץ לך (כנחתום על עיסתו) לקרוא את "אני רוצה להיות שם" – הסיפור הראשון שהעליתי לאתר זה.
שישית, אתייחס סופסוף לכתיבה עצמה. אין שגיאות כתיב, פיסוק סביר, עימוד נכון.
אם ניסית לכתוב זאת כשיר, החרוזים לא תמיד מתאימים, והמשקל קצת מבולבל. "עכשיו" אינו חרוז ל-"עכשיו". זו אותה המילה.
אם זו שירה מודרנית, סליחה על ההתפרצות. בסוגה זו אין חוקים של ממש.
שיהיה לך המשך ערב/ שבוע/ סופשבוע נפלא.
תנו לחיות!! חיות.
שלום רב לך. הדמות האהובה עלי מ"היו היה פעם"
ראשית אהבתי מאוד את הכינוי שנתת לי ואשתמש בו.
אני כל כך שמחה שאהבת ואני מעריכה מאוד את דעתך גם אם לרוב אני לא מסכימה איתה כמו שהגבת לי על קטעים אחרים. בהתחלה ניסיתי לכתוב שיר וזה לא ממש הלך לי. כשאני כותבת אני לא חושבת אלא פשוט מוציאה הכל על הדף או במקרה הזה על המחשב. הסוף הוא כדי להמחיש את הלחץ בגיל הזה שאין לדעת מה הדבר הבא. "מה עכשיו" כל כך רוצים להתקדם, מפחדים מלהישאר במקום. סקס מבחינה חוקית מותר מגיל 16 רק ליידע אותך… יש כאלה שמתחילים לפני, בנות שמתביישות בגוף שלהן, במיוחד בגיל הזה עם כל הנושא של דימוי עצמי נמוך. אני אישית מאוד אוהבת את הגוף שלי ואת מי שאני.
אני מאוד מתחברת אל השירה המודרנית. לא אוהבת חוקים. סליחה על המבנה המסורבל של תגובה זו.
שבוע נפלא. בהערכה רבה. הלל.
נב.
שמתי את הסיפור בסוגיה של "סיפורי ילדים" מכיוון שרציתי לבטא אירוניה. הגיל הזה הוא בין ילדים למבוגרים והמחשבה שלנו כבני עשרה היא מאוד ילדותית אך מכיוון שלא הבנת שיניתי לסיפורים בחרוזים.
הגיל המדובר אכן מבלבל, אנשים מנסים למצוא את עצמם אבל לפעמים פשוט מתבלבלים בתוך כל התובנות והשינויים. הקטע כן מוסר מידע על איך שהנוער מתנהל היום, אך הייתי אומרת שחלק מהמילים והביטויים לא מתאימים ליצירה שכזו.. (זיונים וציונים זה אחלה חרוז אבל בתוך הקטע הזה פחות). בנוסף, אם ישאלו אותי, זו נקודת מבט קצת ילדותית.. הרי כל הקטע סובב סביב מה שיחשבו עליך אחרים, איך לרצות אותם ומה את עצמך רוצה(..?) ובמיוחד כשזה מגיע ליחסים אינטימיים- מי ש״מסתכל״ או שאכפת לו מי ״מסתכל״, כנראה לא התבגר מספיק. יש סיבה שהמילה ״אינטימיים״ נמצאת בצירוף הזה.