שנאה עצמית

למה על עצמך – אתה כל כך עצבני?
איך זה שכלפי עצמך אתה קפדני – וכלפי האחרים סלחני?
האם זה כי אתה שאפתני – או סתם אדם גאוותן ושחצני?
אולי אם תפסיק להיות כלפי עצמך – רעיל ופוגעני,
תוכל להיות – פחות דיכאוני?
.
למרות שאתה שונא יהודי – אתה לא אנטישמי,
אתה בסך הכל אנטי – עצמי.
הסכין חותך כשהוא חד – פעמי,
החתך עמוק מאוד – כאשר אותו חיתוך נעשה באופן יומיומי.
מי לימד אותך שלשנוא את עצמך – זה לגיטימי?
מי החדיר בך מחשבות על עתידך – באופן כה פסימי?
'השנאה אולי בדמי – אך המקור, זיהומי'.
.
למה לגבי מחמאות שאתה מקבל – אתה ספקן רדיקלי,
אך מאמין כל כך בקלות לפידבק שלילי – ומתייחס אליו כאל פרט טריוויאלי?
אתה מספר לעצמך שאתה שכלי – ולא רגשי ואמוציונלי,
אך לשנוא את עצמך – זה לא רציונלי.
.
במסע נפש קוגניטיבי – תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו – מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
יותר מידי – רחמים עצמיים,
מפחיתים דרמטית – את הסיבה שבגללה שתעשה שינויים.
פחות מידי רחמים עצמיים – והאשמה תגזול ממך את אנרגיית החיים.
איפה נמצא האיזון – שמוביל לשינויים התנהגותיים?