רכבת לשומקום / גיא פאר
שם בין רציף 8 ל 9
יש ספסל המתנה די צפוף
יושבים עליו כל המחכים לרכבת
רכבת מספר אינסוף
פסי הרכבת, אינם נגמרים
אף אחד מעולם לא ראה את הקטר
אני לא בטוח שאפשר לרדת
אבל אני נוסע, לא יודע לאן
ואם לא תמצאי אותי, תדעי
שאני על רכבת לשום מקום
בקרון שלי אין חלון ולא תריס
רק עוד שלושה אנשים ששותקים
והדרך היחידה לצאת מכאן
היא לעצום את העיניים, או להעיז
ולקפוץ
ואם לא תמצאי אותי, תדעי
שאני על רכבת לשום מקום
ונהיה קצת מפחיד עכשיו
אני מתהפך ונשכב על הגב
ותוהה אם אראה שוב שמים כחולים
כי אני לא בטוח בכלל שהם עוד שם
ומה איתך, אולי גם את כאן ברכבת
אולי בקרון השביעי
את יודעת, שבע הוא מספר המזל שלי
בעצם, אם יש לי מזל, את לא ברכבת איתי
ואם לא, אז תמצאי אותי
אני על הרכבת לשום מקום
תגובות (4)
ממש יפה!
תודה רבה :)
ואוו, ממש יפה (גם השירה שלך) אהבתי מאוד!
תודה ספיר :)