קצת מאוחר אבל ליום המשפחה.
יום ראשון, בדרך לפנימיה,
רק לפני שעתיים נפרדתי מהמיטה,
עולה לאוטובוס, בהיסוס,
ליד מי אשב?
ליד החרדי או ליד המתנחל,
ליד ההוא שרק אתמול שבת חילל,
ליד זאתי מהסניף שאומרים שהיא לא תיכנס להדרכה,
כי מי שלא כמוה לא שווה בשבילה…
השבוע נחגוג את יום המשפחה,
יום שכולו פירגון לאחר ואהבה,
ואני שואל את עצמי,
הרי עם ישראל כולם אחים,
אז למה יש בו כל כך הרבה פלגים?
האחד מגדיר עצמו שוחר השלום והצדק,
בזמן ששיחותיו עם שכנו אתמול כמעט נגמרו עם נקישה על ההדק…
האחר, כך הוא חושב, ציוני למהדרין,
כל יום יוצא למחאות ונגד מסירת שטחים הוא מפגין,
אך מתי שעם משפחתו הוא יוצא לטייל,
בכיף הוא מלכלך את ארץ ישראל..
אז בואו ביחד נצא למסע, להוריד את הסטיגמות השיקריות ולהתחיל מההתחלה,
שכל עם ישראל אח ואוהב,
נחוש האחד את השני בלב,
יחד, אני את ואתה,
יחד, ביום המשפחה.
תגובות (0)