צרה עם שעונים

כשאורלוגין קרא חצות
הם לחששו ועוד ורבע
וכשהכריז שש ועשרים
עניותה של דעתם חיוותה שכבר חצינו את השבע.
זו מרידת השעונים,
שרק בקשו חלקה טובה
לא הרוסה או מובטחה לזולתם
לשפוך משם את מרירתם
שמתעלמים מסמכותם
במימדים וענינים שנמתחים לאורך זמן,
שכבר מזמן הפך ברור
מתחיל לצאת משליטתם.
ומנגדם מיד פורסם, שזה נוגד את דעתם
של המומחים לכל דבר והנושא הזה הוסדר והוא בעצם ממוחזר
כי יום כזה שייגמר כך לכאורה יותר מהר
יגרור אין ספור של מחלוקות קשות
כמו השעות הנוספות של ראש מחלקת חדשות
אם יקוזז מהן שעות שנשתמטו מהגדרות של יום שלם
שעליו הן אין ויכוח שחייבים לו לשלם.
ההסתדרות אף השתפכה,
שהיא לא נגד הפיכה,
אך היא דורשת לתאם
עם מנהיגי חברת האם
ואיגודים למיניהם,
שרק אורבים לעוד סיבה להתפרץ למסיבה.
אז כל פקידי הממשלה
פצחו קינה במקהלה,
שגם להם מאד כואב
ממנגנון לא מתחשב
בענותם משררתה של בת זוגו של אדונם
ושירותם לבני עמם
כל כך נפגם, שזה צובט להם בלב,
ושום הסכם גם אם נחתם
לא מקובל על דעתם.
המנגנון מהר הסכים,
שיש לשוב אל הפסים
ושעונים לא נחוצים כי הם יוצרים את הלחצים
וממילא האבטלה בכלל סמויה
ורק כיסוי או אמתלה
לאיחורים בהזמנות ופיגורים בתוכניות
ולא נרשה, שהם יכתיבו לעולם איך יעביר לו את הזמן.
וכבר על המחר הוצהר, שפיגורים, שיד הזמן גרמם
יטהרו בין לילה את עצמם
וכל שעון עם קבעון שלא בנוי לחרוג מנטלית
מוטב יוחזר למדינה שבה נבנה
בלי שמץ הכנה לחיבוטי הנשמה האורינטלית.