צעדת המלאכים
כשאני והוא משחקים ביחד על הדשא ..
כאנו שוכבים , מסתכלים על העננים..
אני תמיד מראה לו את צעדת המלאכים..
"זו צעדה מיוחדת שהולכת בין העננים ..
צעדה של אנשים מלאי חיים"..
אני לוחשת לו באוזנו הקטנה.
"אך איני רואה דבר ..רק עננים,
אין שום דבר בניהם.."
הוא מלמל .
"זה כל הקסם" ..לחשתי לו.
"אתה צריך לחפש אותם, אי שם
בין העננים ותראה שאלייך הם מחייכים.."
הוא הסתכל למעלה ובמבטו העצוב שאל:
"האם אילו אנשים שכבר מתים?"
שתקתי, אך חייכתי .
"כן, אבל זכור שעלייך הם תמיד שומרים
לא משנה מה ..וזכור שאני כאן לצדך.."
קמתי והתכוננתי ללכת.
"היי לאן את הולכת?"..שאל אותי בשקט.
שתקתי.
אבל אותו נשקתי ..
וחייכתי..
פרשתי את כנפיי ועליתי אל השמיים
הכחולים, ישר אל תוך העננים.
תגובות (1)
יפה , מלאכי כזה, אהבתי:)