עסקה עם השטן

"לשם מה זימנת אותי?" קולו עמוק, מזמין.
"אני לא רוצה למות" אני לא אוהבת לדבר יותר
מן הנחוץ, אז אני מגיעה ישר לנקודה.
"איש לא רוצה למות" הוא אומר ומשך את
המגבעת מן ראשו.
"כנראה" אמרתי "אבל, אני מוכנה לעשות בשביל לא למות"
"את עוד צעירה" אמר לאחר שנייה "את עוד תתחרטי על
זאת בבוא הזמן" קולו מצביע על כך שהיו כאלו שכבר התחרטו.
"לעולם לא" אמרתי, קולי מלא בנחישות.
"את יודעת, שלא תוכלי לשנות את החלטתך אחר-כך,נכון?"
הוא שאל, אך בקולו לא ניכר שום שינוי.
"תקשיב לי" אמרתי לו וצעדתי צעד אחד לכיוונו
"אני מוכנה למכור את נשמתי לשטן אם זה
יגרום לכך שאוכל להמשיך להלך על הפלנטה
המטונפת הזו"אמרתי ומבטי היה מטורף מעט.
"את יודעת שאם אנחנו מקים את העסקה הזו,
את בעצם עושה את זה" הוא אמר, והביט בעיניי,
היה משהו מוזר בעיניו, לא הייתי בטוחה אם אלו צבען,
הזהוב לגמרי ללא אישון, או העובדה שרציתי לטבוע הבהן.
"כן, אני מבינה" אמרתי לו, מחשבה יחידה בראשי לחשה
'ואם תרצי למות יום אחד?' אך גירשתי אותה מראשי.
"אם כך, בואי נעשה את זה רשמי"הוא אמר וצעד אליי.
"איך?" שאלתי אותו מודאגת לפתע.
"בנשיקה" הוא אמר בחצי חיוך.
הוא הגיע אליי כעבור שנייה, ושפתיו הופיעו על שפתיי.
הן היו חמות.
אני לא יודעת למה, אבל הייתי בטוחה כי שפתיו יהיו קפואות כקרח.
"העסקה מבוטלת" הוא אמר לאחר שממש קרע את שפתיו משפתיי.
"למה?"שאלתי, מתנשמת קלות.
"מכיוון שאין לך נשמה"