על גב הנמר

ביער פגע בי נמר של נייר
עליתי רכבתי
הרגיש נהדר
ביקשתי לרדת
נהם "רק מחר,
נגיע לדלת
נבדוק אם אפשר.”
הקצתי עם שחר
לפני התפילה
ראשי מסוחרר
ובבטן בחילה
לנמר אז אמרתי
"סליחה ומחילה
אך אתמול התחרפנתי
נמשיך בזחילה
או ממש נעצור שהקבס יעבֹור.”
"ברצון בוודאי,
בוא תשב תתאושש,
עוד נותר מלא פנאי
ואיני מתיאש,
כי למדתי דבר או שלושה בחיי,
בסוף עוד תשוב לחלות את פני.”
אותי חיש ניער מעל אחוריו
"וזה לך אות שאינני חושש.”
אם תביט בי עכשיו
ונסה למשש
יש כפתור דמוי זהב שם בקצה הזנב,
תלחץ, ייפתח מול עינך מחזה
שלא ראתה שפחה על הים
ממחר זה מופץ
לעיני העולם.”
פתחתי חזיתי
הייתי נדהם
הם ראו בקלוני
המוסד המימסד נשרכיו וכוִלם
גם אני
מעצמי עומד בוש ונכלם
"תן והריני פורש מהקרב
וקובר את עצמי כבר כאן ועכשיו,
המותר לרב אסור לרודפיו.”
"חביבי אל תתלונן
שהרי גם אני
לא עלינו, גיבן
כן כן אדוני.
כשחרב תלויה לאדם על הראש
הוא כותב מחדש את כללי המוסר
כל כמה שכואב אסור לו לפרוש
לפני קו הגמר וזה העיקר.
יאללה למעלה עלה ותרכב
וגם אל תתנצל,
יחדיו ננצל את עם ישראל."