עזרא המוצלח

עזרא איננו איש דיבורים. הוא מבשל מחשבות, כאילו הוגה בתמונות ומשלח צרור אצבעות לנבור בנבכי ערמות, שמהן הן שולות חלקים ופיסות, מחברות ומחסרות ומבלי משים מרכיבות כל מיני מכונות שיודעות דברים לעשות. עזרא עדיין צעיר והיצירות לא יותר משטויות, אבל יום אחד אורח רואה מכונה בפינה ושואל מה זה יכול לעשות וקונה לו מובייל לגינה. עוד אחרים עוברים וגם אנשים מספרים, שעזרא בונה מכונות שזזות ומניעות יורדות וקמות ואפילו שרות ומדברות. כולם נכנסים לראות ולקנות ממגוון הפלאות שעזרא יוצר.
אז כשהן מתחילות לעוף ולטייל גם מחוץ לגדר חשש גדול מתעורר ועזרא חייב פתרון והוא מנסה רעיון יוצר איזה סוג של משטח שהמכונות נמשכות רק כלפיו. הן עושות תנועות ואפילו עולות ועפות, אך תמיד יורדות ואל המשטח חוזרות כאילו כבולות.
הזמן עובר ועזרא לאיטו משתפר ועכשיו שהוא מתבגר נוטה להוציא מכונות בצורת בנים ובנות.
בהמשך מתברר, שכמו שקורה לטובים ביותר, גם אצלו הראש מסתחרר והוא מחבב נערה, שאמנם איננה יוצרת, אך שפעה של מילים מטרטרת מספיק והותר לשניהם.
ןברבות העתים כשדברים כמעט לא קורים ומאימים לפרוץ משברים, עזרא משגר לה שליחים, דמויות בצורת מלאכים וים דורונות של פרחים, מתוכם קופצות הפיות ומספרות לה את כל הדברים שרותחים אצל עזרא בפנים. ובלילה נוקשים שדונים לודא שחם לה ונוח לפעמים הם גם נכנסים, כמובן שלא בכוח ופותחים בציד יתושים, שאינם נותנים לה מנוח.
כשבשלו העתות לדבר נכבדות, הורי הנערה דרשו הבהרה מי יבנה לשניים דירה ומאין תקום לשניהם פרנסה. ועזרא נלחץ שאין ברירה ועל כן תוך שבוע ברא דרקון די נורא ובצוותא עם אותה נערה המריא לחפש לו דירה. טסים, ארצה מתבוננים אנשים מפריחים הרבה בלונים. כאן למשל "מכבדים דרקונים של זרים" אך מיד ליד מסעדה, "כאן נזהרים מיצורים זרים" והנה לא רחוק בלון ירוק "תחנת האכלה למעופפים עייפים- יש חנייה בגינה”. עזרא נדהם ומיד בלם וירד בחצר של אותה טירה לבקש שיתנו לו נתח פרה, כי דרקון גדול וצריך לאכול. הטירה מבנה מרשים, נטושה וללא אנשים והנערה ניגשה לכפר, לחקור במה מדובר ומי המפריח בלון שכזה האם אמיתי או סתם מתחזה.
זקנות סיפרו, שפעם שלט בטירה קוסם, שבמקום ילדים טיפח שדים, ובלילה היו נודדים ואת השכנים מטרידים. לפני עידנים עזב והזהיר שיום יבוא ויחזור, על כנפיו של נשר אפור ועל השדים הטיל את הטירה לשמור.
עזרא דלת פתח ופרש שם את המשטח ואת כל השדים משך. את גבם פירק ושיחק עד שענו- "לפקודתך קוסם עזרא הננו”. "איך ידעתם את שמי?” "אתה עזרא השני, לא הראשון ויש תמונה שלך בסלון”.
אכן, על הקיר ציור בודד של עזרא ניצב ותחתיו רשום בכתב "עזרא הראשון, השני" והלאה עד השמיני.
"כך נראה קודמי וכך יראה גם בני?” “כן, אדוני, מראשון עד אחרון".
כמובן שעזרא טירון בהילכות ניהול ארמון, שלא לדבר על טירה צמודת עיירה, אבל כאן התערב הדרקון ודרש את נתחי הפרה בצורה חזקה וברורה. עזרא טיפס לדרקון על הגב ויצא לשוטט בשמיו של הכפר וכשזה הבחין בפרה צלל בתלילות לעברה ולפני שהבינו איך זה קרה אותה הפרה נהפכה לכרה. כך בעצם יצא, שעזרא הפגין את שריריו וכאשר לטירה הוא שב מהרו לחלות את פניו "ירבה חסדך אדוננו, פרות מודאגות לא יתנו עוד חלב ובלי תנובה כולנו נרעב”.
דרקון שבע הוא דרקון טוב, חיית מחמד שאפשר לאהוב.הוליכו אותו לתחתית הטירה והשכיבו לישון בתוך מערה בפיתוי, שאחרי שיישן יזכה להדרן- לפתן מעדן מעיני נערה. מיד הוא נרדם ועזרא פנימה החליק והזיז שם כפתור למצב של סליפ כי אין בכפר מספיק פרות וקיים גם חשש ממנוסת נערות.
מסתבר די מוקדם, שאשתו הצעירה מעדיפה בני אדם, פשוט לא מספיק מתוחכמת לשלוט בשדייה הקיימת ושדים חשים אבודים, מאין להם תפקידים. עזרא, אדון הטירה, תושב מוערך של הכפר ושותף לרווחת כל איכר, הנדס כמה מכונות ובתור מנועים דחס לתוכן שדים והקים מוסך מדהים שקרא לו "כל השדים". הן עובדות בלתי נלאות שלא באות בדרישות ורק מידי פעם לשתות דבר מה מזין כמו מתן או בנזין.
תיירים שפוקדים את הכפר מבקרים בטירה ועוברים בסך על פני מערה ובה דרקון נוחר על הגב וחיוך מאושר שפוך על פניו. עוד מספרים, שרוב הבנות חובשות משקפיים כהות וגם מעשה נסים, אנשים נוזפים ברכבם ואומרים "הדלק או תלך לכל השדים" וכל הרכבים מיד נשמעים.