עזבו אתכם שטויות

היא הייתה הילדה הכי יפה בעולם, באצבע אחת היא סובבה את כולם. ואני תמיד הסתכלתי מהצד, פחדתי להתקרב והשתתקתי מהפחד.
היא הייתה הילדה הכי נחמדה בעולם, היה לה חיוך ופה מושלם אבל אני פחדתי אליה להתקרב, פחדתי שאם אעשה זאת יישבר לי הלב.
אני הייתי מאוהב בה, אף אחד זאת לא ידע, רציתי זאת לומר לה אבל פחדתי להיפגע. וכנראה שפספסתי את ההזדמנות לזכות בליבה עכשיו מרגיש רק ריקנות.
אני זוכר את היום שנכנסה היא לכיתה, היא הייתה עם עוד מישהו כבר לא עוד לבדה ואני רציתי להיקבר כשאני חיי לא יכולתי להתמודד עוד עם חיי.
אני עשיתי שטות שלא דיברתי אתה, יכולתי להצליח ולזכות בלבה אבל הפחד שצמרר אותי לא נתן לי להתקרב ועכשיו, עכשיו זה עוד יותר כואב.
אילו העזתי הכל היה נראה אחרת, הייתי יכול להיות לה לחבר והיא לי לגברת אבל פישלתי, לא הצלחתי להתגבר ועכשיו מוצף בכאב שלא עובר, אני פשוט לא מסוגל לראות אותה אתו ולחשוב ש.. זאת אחותו.