עוד מאותו דבר

היה היה שפן
עם ראש כחול
וכרס עגלגל
קטן, מאז גדל.
למד גם השתלם בדיקֵציה ובלט
ואיך להיות נחמד
בין החיות ואיך להתבלט
וזה עבד.
ובמזל היה איזה אבל.
נשים רבות לפני
עוד כששלטו בו תאוות
לצד ההנאות אהדדי
בסתר לבבו חלם לשמור מצוות
אולי להצטרף, אל המגזר
להתראות אדם ישר
להתאמן לומר אמן.
אבל גורל אכזר,
למרות עזרת השם
גזר שהחלום לא יתגשם.
ופעם לא ניזהר, כיסוי מגן הוא לא חגר,
בעד הדלת
שפתח,
מעשה איוולת,
זיהום כבד חדר
גרם לקצת נזלת
משם המריא אל הגולגולת
בשדרתו יצר מפולת
הפך אותו נטול יכולת
להיות ישר.
אדם שקרן ממש אוצר
משום דבר מצמיח הר
עובדה היא לא עיקר
חשוב יותר הרושם שנותר.
אולם אויביו
צרה עינם בשלל הצלחותיו
אמרו גם צעקו
מועל גנב
ציציותיו בדקו
זה לא שפן הוא סתם ארנב
כיסח את הגן
מכל דבר קופון גזר
עשה פה בלגן.
בקרב החיות כלום לא עזר
תשכח מירקות
להן רק תן בשר ועצמות
וכל יום הצגה
בלי תאריך תפוגה
לאורך חייהם הם משתכרים
ממספרי הסיפורים
והנה צץ אחד
שמספר בבטחון בטון הכי נכון
מִֹי הצדיק ומי אשכנזי רשע
כמו שהרב תמיד עשה.
והם יוצאים חמים ונרגשים
ונכונים לרעוץ את כל הגרגשים
צפורפורי הטרף
שאת נפשו של הארנב הם מבקשים
בלי הרף.
אז הארנב לעת עתה ניצל
הציידים עדיין ממתינים לעוד מחדל
שאת בשרו ייתן למאכל.