עבודה עברית

בתחילת הדרך,
עבדנו בפרך,
"עבודה עברית" היתה אז ערך,
בנינו, סללנו, כבשנו,
ביצות רקק יבשנו,
אדמות טרשים חרשנו,

שתלנו גם זרענו,
עצי פרי ונוי נטענו,
שממות הפרחנו,
עמלנו, יגענו, טרחנו,

הקמנו מפעלים לתפארת,
ובמו ידינו יצרנו – מדינה נהדרת,
לא היתה לנו אופציה אחרת,

אך החזון "עבודה עברית" של אז,
עם השנים התפוגג או ניגנז,

ועכשיו, בזיעת אפינו,
תיילנדים עובדים בשדותינו,
נוטעים, זורעים וקוצרים יבולינו,
סינים בונים מגורינו,
כבישינו, ונמלינו,
סודנים שוטפים את כלינו,
ואת רצפות מסעדותינו,
פיליפינים והודים מטפלים בקשישינו,
ואפילו, לא תאמינו שיש,
פועלים זרים מבנגלדש.

ומה עושים אזרחינו?
למורת רוחינו,
עסוקים בבחירת מנהיגינו.