נסחפת…

הנה אני זורמת הלאה
כמו ענף שבור במורד הנהר.
לא עוצרת לנשום,
לא מביטה לאחור
רק נסחפת
והזרם חזק וגדול,
אי אפשר להתנגד
ואי אפשר לחדול.
אין סוף לנהר,
אבל הוא מוביל אל הים
הים
שכולנו מגיעים אליו בסופו של דבר
אחרי דרך ארוכה ומעייפת
של היסחפות בזרם הנהר.
לא חושבת על הים,
לא חושבת על הזרם
לא על חוסר היכולת להפסיק.
רק עוצמת עניים
ונסחפת….