מעשה על בלון וילדה…
לאט לאט, מין השממה,
יוצאת ילדה,
בשמלה כחולה.
היא מחזיקה בלון,
אדום, גדול,
ועל ראשה כובע,
עם נוצה ומכחול.
היא מטיילת בשדות,
רצה בין העצים,
מתגלגלת על הדשא,
וקוטפת פרחים.
אך אבוי מה קרה,
עף לו הבלון,
אל-על אל השמיים,
בלי לומר שלום.
הילדה העצובה,
בכתה ובכתה,
כשלפתע ראתה,
ילדה קטנה;
היא החזיקה בלון,
גדול, אדום,
ממש כמו שהיה לה,
לפני שנייה.
הן התחילו לדבר,
לשחק ולצחוק,
והילדה החדשה הסכימה,
לתת לה את הבלון במתנה.
הו אז שמחה הילדה,
וחייכה וחייכה,
ולא בכתה ובכתה.
היא נפרדה לשלום מין הילדה,
וחזרה לשחק בשדה בשמחה.
תגובות (6)
לא מסופר הרבה אבל לדעתי זה ממש מרגש ועמוק..
אהבתי מאוד ^ ^
~מדרגת 5~
זה חמוד^^ שיר ילדים כזה… לתגובה הראשונה- מה בדיוק מרגש ועמוק בבלון וילדה?
לא יודעת.. כמו ילדה שמאבדת מישהו שקרוב אליה, ומסתכלת על ילדה אחרת, שהולכת עם מישהו שהיא לא איבדה אותו..
אפשר להסתכל על זה מכמה זוויות..
זה פשוט הזכיר לי משהו מרגש שחוויתי בזמן האחרון, לא חשוב..
זה באמת יפה :)
מסכימה עם שירוש, באמת אפשר לראות את זה מכמה זוויות.
וממש השתפרת בחרוזים ^^
את מדהימה, ספיאנו! ♥
אולי לאחרים הייתי כותבת ש"אני מקנאה בזה שיש לך כתיבה כזאת יפה" בתור מחמאה, אבל פה אני בכלל לא מקנאה, רק שמחה בזכות שנפלה בחלקי להכיר מישהי כל כך מוכשרת כמוך, עם כתיבה כל כך נדירה. אהבתי!
הו תודה לכן ♥