מעשה בחמור

אל תצחקו, תנו לי לגמור,
היה לי ידיד – חמור.
אזניו ארוכות, ראשו כפוף,
ובעיניו מבט עצוב.
לא שאל שאלות, לא הרבה לחקור,
בכל שעת צורך מיהר לעזור.
הרכיב אנשים, משאות נשא,
אחרים רק דיברו – והוא עשה!
בערב הלך אחרון, בבוקר בא ראשון,
הוא המשיך לעבוד, כשכולם שכבו לישון.
הוא שתל, הוא זרע, הוא זיבל, הוא עדר.
בלי אהה ובלי בהה – הוא בא וקצר.

בסוף מת מאפיסת כוחות,
"אין דבר" אמרו, חמור אחד פחות.