מסע אל המפה

הוא פקח את עיניו והביט סביבו.
"מה אני עושה פה?" שאל את עצמו.
הוא התרומם לישיבה, נזכר ומביט סביב,
סוקר את האזור שעשה רושם חביב.

הוא קם והתהלך ביער הענק,
אך לפתע הוא מעד על שורש ונאנק.
הוא הוציא פתק מכיסו, שעליו כתובה מילה בלתי אפשרית.
אבל הוא לא הצליח לפרשה נכון כי היא נכתבה באשורית.

הוא נאחז במקל והתרומם שוב ונשען,
ולרגע צל כיסה את פניו, צל של ענן.
זיעה טפטפה במורד מצחו,
אך הוא לא התייאש והמשיך בלכתו.

ללכת, ללכת. שינן בראשו
הוא עקף עץ גדול שאל השביל שילח שורשו.
הוא חשב שוב: המקדש מחכה, אך לא לעד
אבל לפתע הוא ראה את קצהו והמשיך מעודד.

הוא נעמד בכניסה, טיפה מהוסס.
כל חייו חיכה לרגע זה וכמעט שצעק אבל חשב לעצמו- שקט, הס!
הוא צעד פנימה מסתכל על העיצוב.
יחסית למקדש, הוא היה ממש עלוב.

אבל לא את העיצוב הוא בא לקחת,
אלא את המפה שאותה יסתיר בתיקו מתחת.
מפה של מבוך, ובמרכזו אוצר.
האוצר יקר יותר מגבינה לעכבר.

הוא נטרל מלכודות ופוצץ סלעים,
שום דבר לא יעצור אותו עכשיו, הוא מסוגל להזיז הרים!
אחרי שעבר הכול והגיע לראש המלכודות,
הוא האט והרגיש שאין לו כוח לחכות.

פי פסל נחש נפתח,
ומתוכו בצבצה מפה שנכתבה על קלף.
הוא החל לחזור מהר, מנסה לחמוק ממלכודות נוספות,
ופתאום רואה שמקיר אחד יוצאים שני אריות.

הוא הורג אותם בדם קר, ולא מביט לאחור.
הדבר היחיד שעובר בראשו עכשיו הוא עד כמה את המשימה הוא רוצה לגמור.
הוא מזנק ומקפץ, שוכח את הכאב ברגלו.
לא מוותר עד שישיג את מבוקשו.

לבסוף, כשאור השמש מאיר את פניו,
הוא פותח את הקלף ומסתכל עליו.
ביזיון! בגידה! אסון איום ונורא!
את הקלף החשוב החליף ציור של חתלתולה!!!

מי מחליף מפה, כל כך חשובה,
בציור חתולה שותה חלב מקערה?!
כל עבודת חייו התפרקה אל מול עיניו פתאום.
לי נותר רק לקוות שזה יכפר על רצח החיות באותו היום…