מַעֲשֵׂה נִסִּים

מוֹקִירֵי הַנִּסִּים,
מַאֲמִינִים בְּאֵל עֶלְיוֹן,
הֵם שׁוֹלְפִים מֵהַכִּיסִים,
נִסִּים כְּיַד הַדִּמְיוֹן.

לֹא מְטִילִים סָפֵק,
לֹא תּוֹהִים.
גַּם אִם זֶה פֵּיְק,
בַּכֹּל יָדוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

כָּל אֵרוּעַ,
שֶׁעָלוּל לִהְיוֹת
הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּרוּעַ,
מְתֻיָּג כְּנֵס מֵהַבּוֹרֵא,
שֶׁהַגָּרוּעַ יוֹתֵר, דַּוְקָא לֹא קוֹרֶה.

וַאֲנִי תּוֹהֶה מַדּוּעַ,
מִלְּכַתְּחִילָּה קוֹרֶה אוֹתוֹ הָאֵרוּעַ,
שֶׁהוּא לִכְשֶׁעַצְמוֹ מַסְפִּיק גָּרוּעַ,
אוּלַי,
הָאַחְרַאי, כְּלוֹמַר הַבּוֹרֵא,
יַעֲשֶׂה נֵס פָּרוּעַ,
שֶׁהוּא כְּלָל לֹא יִקְרֶה.

אֲבָל לְמַאֲמִין תְּשׁוּבָה תָּמִיד יֵשׁ,
הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ,
הוּא עוֹנֶה וְדוֹרֵשׁ:
אֱלֹהִים יוֹדֵעַ מָה הוּא עוֹשֶׂה!

וַאֲנִי לְשַׁכְנֵעַ לַשָּׁוְא מְנַסֶּה
וְחוֹתֵם לְעַצְמִי אֶת הַנּוֹשֵׂא:
אֱלֹהִים אוּלַי יוֹדֵעַ מָה הוּא עוֹשֶׂה,
אַךְ בְּאַחְרָיוּת, הוּא מֵעוֹלָם לֹא נוֹשֵׂא.