לא פנוי

הרבי מגורנישט חש טעם תפל
מאיך העולם לא סביבו מתנהל
נועץ עם עצמו
על פיחות מקומו
בעיני שלומלומי ממומני ישראל
איך הרבי מה שמו
גם אחרי שכבר מת
את כולם הוא גואל
ועכשיו משתלט
על השוק הלוהט
של שבי בתשובה
ומקבץ אל כיסו כל פרוטה נקובה.
אז החליט לבקש דבר עזרה מהאל
השמימה צלצל
וענה לו מלאך
"הקדוש עכשיו נח"
"איך יתכן" הרבי שאל
"למן ימי התנך
"לא היה רגע דל
בכל מוצאותינו בחש ופעל
ופתאום סטופ חדל?!”
"אל תשאל
הוא נרגש, הוא מותש, מאוכזב מבניו
קולט שחותרים לסלק את רגליו.
מתחזר מול עיניו הסיפור המוקדם
על נחש ערמומי ואשה בלי בושה ודלישס מוזהב
זו הפעם רק בלי בן אדם
ושוב עם שמנסה להצר צעדיו
ולמשוח תחתיו את עגלי הזהב”.
"אני רק שאלה" לחשש כבוד הרב
"מלמדנו הרב, המת, שעוד חי בעיניי חסידיו,
משכס הכבוד ריק, בראשית אותו יום,
ההוא מתישב כממלא המקום?”
"יתכן וזה כך,
אינני יודע אני רק מלאך"
"וכלום לא מסוכן שיפסוק בענין כשאיננו מוכן
ויגרום להיזק גם לנשפט וגם לפוסק?”
"דוקא לזה יש פתרון.רכשנו ביטוח נגד בזיון
ומוסר כליות אם צצות בעיות.”
"ומי המבטח?”
"זאת יודע הרב, הנושא בידיו.”
"אכן כן" אמר אז הרב מהורהר
"אולי באמת נדחה למחר”.