כלבלבים
הוא ישב וניגן בבנג'ו, היא ישבה ואכלה סלט. השמש הקופחת הכתה בהם ללא רחם. הם ברחו משם מיד. נכנסו אל תוך הבית והפעילו המזגן, נשמו נשימת רווחה. הוא המשיך לנגן, היא המשיכה לבלוס, היה להם קר ונחמד, ואז צלצול בדלת, דינג-דונג, לאף אחד לא היה כוח לקום וללכת לפתוח, אז הם הפילו גורל, הוא אמר פלי והיא אמרה עץ והמטבע הוטל. היא זכתה, אז הוא קם בלאות וניגש אל הדלת, שם עמד שליח עם חבילה עטופה בסרט וורוד. הוא נטל אותה מידי השליח והודה לו על טרחתו, אז סגר את הדלת וחזר לנגינתו. הוא הניח את החבילה בצד באדישות בלי לפתוח, אפילו בלי להסתקרן. "ממי זה?" היא שאלה, "לא כתוב." הוא ענה. היא הסתקרנה. "אתה לא מתכוון לפתוח את זה?" שאלה בתמיהה. "אשאיר את זה לך, אם את כמהה." היא ניגשה אל החבילה עם סכין מאיים בידה ואז חתכה אותה, הסלט נשאר מונח על השולחן, הוא המשיך לנגן בבנג'ו, מנגינה שמחה וקצבית. בתוך החבילה היו… כלבלבים.
תגובות (14)
אוקי…..
אני כבר כמה דקות מתלבטת מה להגיב לך אם בכלל, כי זה לא שיש לי איזה מאחמאה בשרוול שאני יכולה פשוט לשלוף והקטע שלך לא מסייע לי לפרגן
אבל מה לעשות ואתה דני ואם כל הקשיים תוותר כזה אז כנגד כל הקשיים וכל המחשבות החלטתי לכתוב שום דבר במסווה של הרבה דברים
ואם בסוף לאחר כל מאמצי לא אקבל תגמול הולם (תגובה בחזרה) לתגובה בלתי הולמת
אראה זאת כתשובה להמנע מעוד תגובה חסרת בינה.
ממממ משהו טוב? כל הכבוד שאתה לא מתייאש וממשיך לכתוב! בעזרת ה' תחזור לכושר בקרוב ושוב תתיר אותי נפעמת צוחקת וחסרת מילים.
יוקי
*מחמאה
הנה, הגבתי לך בחזרה. מרוצה?
לא,
כלום לא מספק אותך!
מה הפואנטה?
כלבלבים!
אין שום פואנטה. הסיפור נכתב בשביל האווירה שהוא יוצר.
אתה בכללי יוצר אווירה בצורה טובה אבל למי אכפת מזה אתה פי כמה יותר טוב והסוף הזה היה דבילי חח
אם אני אגיד שאני ממש לא מצליחה להבין איך הראש שלך עובד, תקבל את זה כמחמאה?
אולי…
אוקיי הקטע הזה היה הזוי … אני לא חושבת שיש לי תיאור אחר. ואתה צריך להעביר את זה לקטגוריה של ססיפורים מוזרים
ובכל זאת דבר אחד חיובי אי אפשר להגיד כאן?
אני אוהבת כלבלבים! לכן השיר מצא חן בעיניי :) עכשיו רק נשאר לדמיין איזה סוג כלבלבים הביאו להם..
( יש לי כאן ושם הערות, אבל אני רואה שיש מספיק מהם אז אני אשאיר רק מחמאה.. טוב סוג של מחמאה ;) .)