חרוזים ותפוזים

חרוזים ותפוזים. זה משהו שכולנו מכירים מאז אותו יום שבו היינו ערים עד שעה מאוחרת ואמא כעסה אז נתנה לי מחברת ואמרה "כתבי את כל החרוזים שאת מכירה" מצטערת לבשר לך אמא יקרה, אבל זה שבאותו יום שאלתי אותך על עונת התפוזים לא אומר שאני אקשיב למשימת החרוזים אז העדפתי פשוט לרשום לך כאן ועכשיו את המכתב, כי לעומתך אני מכירה ויודעת על תורת החרוזים שאת ליבי משגעת, זה היה קשה וממש לא קל אבל הצלחתי לכתוב מכתב די מוצל, אני בטוחה שאת יודעת למה אני מתכוונת הרי ניסית להעביר לי גם מכתב בשיר מוחרז שלדעתי היה ממש לא קשיר כי אי אפשר לקרוא לו שיר אם הוא מורכב בחרוז אחד או שניים, צריך ביניים מבינה?, סליחה קצת דילגתי על הנושא, אז…חרוזים ותפוזים, יש להם משמעות עמוקה יותר ממה שאתם חושבים, אתם מבינים, זה לא סתם משהו שכותבים, זה צריך לבוא עם רגש בתשוקה, עם בכי ומועקה, עם שמחה וזעקה, כי חרוזים זה לא סתם דבר שאפשר לזרוק לאוויר, זה ניסוי ותהייה זה שמחת האשליה או שזה איזה סתם ניסוי נוסף על דף שעף, אני באמת לא יודעת. מה שאני כן יודעת זה שאנחנו מקשרים לראשינו חרוזים ותפוזים בגלל המשפחה, החברים וההורים, נו זה ברור מה הסיבה, לימדו אותי להיות ילדה טובה ולזכור את המשפט הבא: "חרוזים ותפוזים הולכים יד ביד" כשהייתי קטנה האמנתי שזה נכון עד שחיפשתי את הערך במילון ונחשו מה… לא מצאתי