חזיז ורעם

לאחר התלבטות ממושכת,
החלטתי גם אני לפוליטיקה ללכת,
לרוץ, להבחר ולהשפיע,
אז היו מוכנים, אני כבר מופיע.

ברוח הטרנד העכשיווי,
ועל דעת הורי, אחי וסבי,
וכל החברים שמסביבי,
גמרתי אומר להיות חיובי.
די להפגין, לקטר ולרטון,
צריך לתפוש את השילטון,
במקום לבקר, לצעוק ולמחות,
חייבים לנסות,
מעשים לעשות.

אז גיששתי,
פניתי, ניפגשתי,
ניהלתי שיחות ודיונים,
משאים ומתנים.
קיבלתי תגובות –
חלקן עולבות,
חלקן אדיבות,
והיו אף כמה הצעות נדיבות.

יו"ר מפלגה מסוימת,
הציע לי עסקה הולמת –
תפקיד בכיר,
בתמורה למחיר
סביר למדי –
לשכנע רק מאה מידידי,
להתפקד,
בעוד מועד,
למפלגתו המדשדשת.
וודאי,
שלי אישית זה היה כדאי,
אך אני לא נפלתי ברשת.

והיה גם חבר קבינט,
מוכר אך די אימפוטנט,
שפרש ממפלגתו,
ולקח ביחד איתו
עוד שני ח"כים מטופשים,
חסרי מעש, חדלי אישים,
ובמסמך פורמאלי,
הבטיח לי מקום ריאלי,
אך גם הוא ממש לא נראה לי.

ולבסוף ח"כ וותיק,
שפעם היה שר בלי תיק,
הציע לי סכום מכובד –
תשלום במזומן, מיד ליד,
אם אתמוך בו כמועמד,
לראשות מפלגתו,
אך אני לא אהבתי אותו,
וגם הכסף עלי לא עבד,
כי אני לא אחד,
שבקלות משוחד.

אבל התעשתתי מייד,
בטחוני העצמי לא אבד,
הפור נפל – ארוץ לבד.
אולי אצטער בדיעבד,
אך אם מותר,
לכל פקיד זוטר,
קצין בדימוס,
קברניט של מטוס,
או עיתונאי, אומן קולמוס,
לרוץ בראשות רשימה משלו,
אז מה אין לי שיש רק לו ?
מדוע עלי לוותר ?
אני הלוא מוצלח יותר,
יש לי רקורד מרשים,
אני נבון וחד חושים,
זריז, יעיל – לא פלגמטי,
איש חזון אבל פרגמטי,
אני אנרגטי וכריזמטי,
וכשצריך גם דיפלומטי,
אני ישר כמו סרגל,
אך אם נחוץ, מתוך הרגל,
פינות יודע לעגל,
אני סקרן ודעתן,
על שתי רגלי עומד איתן,
לפעמים גמיש, לפעמים עקשן,
לאמת הצרופה תמיד נאמן,
למעט פה ושם איזה שקר קטן.
בחוץ קשה, בפנים רך,
ועוד מילה, אני מוכרח –
אני מאד צנוע, ולפיכך,
אין לי אגו מנופח.
אז עם יד על הלב – אני תותח.
ואם בי אתה תבטח,
תוכל בכך להיווכח.

הקמת מפלגה זהו עסק מורכב,
לא אפרט כל שלב ושלב,
אך אומר לכם בגלוי,
כי הקשה מכולם הוא שם ראוי –
בחירה של שם וקוד זהוי.
ומה שחשוב בהחלט,
שהקוד יהיה מושך ולעין בולט,
שהבוחר המתלבט,
ישלוף את הפתק במחי היבט,
וללא היסוס או החלפה,
יכניסו למעטפה.

בתור מומחה בשיווק,
ניתחתי ברוב דיוק,
מי הבוחר הפוטנציאלי –
האם "כל אזרח" זה כיוון ריאלי,
או שמא עדיף מסלול סקטוריאלי,
שכידוע הביא הצלחות דוגמת –
גימלאים, ספרדים שומרי שבת,
ואפילו כמעט,
ירוקים, תימנים ועובדי מב"ת.
והיו עוד כמה וכמה,
מתחת אחוז החסימה.

ערכתי פילוח שוק מפורט,
מחקר מעמיק, ששווה דוקטורט,
בדקתי סבירות של עשרות רשימות,
רובן ככולן מאד מרשימות,
וכמובן לא אמנה את כולן,
למעט אחדות, כמוזכר להלן:

רשימת שחייני הבוקר,
רשימת שחקני הפוקר,
רשימת הקונים ביוקר,
רשימת בעלי הלוקר,
רשימת הרוכלים בעלי הדוכן,
רשימת משווקי המזון המוכן,
רשימת נהגי מוניות גט טקסי,
רשימת ניגמלי סינדרום אנורקסי,
רשימת בעלי כלבים ששמם רקסי,
ורשימת כל מי שחושב שהוא סקסי.

אבל כולן נפסלו לבסוף על הסף,
כי לא היה להן כל ערך מוסף,
ואחרי דיון מתיש במיוחד,
אני החלטתי פה אחד,
על הגישה הטוטאלית –
מפלגה אוניברסאלית.
מפלגה בעלת מצע אמין,
שכל אחד יכול להבין,
ללא הבדל דת, גזע ומין,
שמאל מרכז וגם ימין,
כופר, חילוני, גם מאמין.
ונתתי לה שם אנין טעם,
"מפלגת חזיז ורעם",
כדי שאפילו תומכיה של רע"מ,
יוכלו לפרוק את כל הזעם,
ולתת לי את קולם זו הפעם.

ובצאתכם לקלפיות להצביע,
זיכרו היטב למי מגיע,
חכו עד הגיע התור,
קחו פתק אחד – No More,
עליו מודפס בשחור,
רשימת "חזיז ורעם" וסימנה – "חזור",
רק היא תביא לעם מזור,
ובאשר לסימן "חזור" –
אין בו קריאה למי שאומרים לו "לך !"
שכבר תריסר שנים עלינו מולך,
על רגלינו דורך,
את אשכינו מועך,
וכל מה שנקי הוא מלכלך,
לכן הגיעה העת שמאיתנו ילך,
ואומר במלוא הצניעות –
וזו דעת הרוב, לא דעת מיעוט,
רק לי ישנם כישורי מנהיגות,
בחרו בי, לא בחסד כי אם בזכות.

אז חברים יקרים וחברות יקרות,
מאחל לכולנו הצלחה בבחירות,
ועד אז שלום ולהתראות.

וסליחה,
אני מתנצל שעלי למהר,
להגיש ת'רשימה, כי אסור לאחר,
זה חיוני, גם נחוץ,
המועד קרב, זמני לחוץ,
אני חייב מייד לרוץ,
אחרת אשאר בחוץ.