השקט שברעש
היה היו פעם, לפני הרבה שנים,
הרבה לפני שהומצאו הפסנתר והאורגנית,
מקהלת צלילים.
היו צלילים רועמים, עמוקים;
צלילים גבוהים, דקים;
צלילים רגילים עם טיפת רגשנות
וצלילים שאף פעם לא נשמעו.
אותם צלילים, שקטים ולא-נראים,
היו מעטים.
הם הסתתרו בפינות של הדפים,
מפחדים להישמע, מפחדים מהאחרים.
תמיד כשהכינור ניגן, היה רק סול ולה.
כשהפסנתר זימר, סי ורה בלטו בנוכחותם.
הא ובה ודא ויאי, מגוון צלילים נפלאים,
אבל לעומת השקטים- הם כל-כך מעטים..
אולי לפעמים אם נסתכל בפינות של הדפים,
״אוזני חמור״ תמיד מסתירים,
נראה שלל צלילים נהדרים,
שיכולים להשתלב היטב במגינת החיים.
תגובות (9)
אהבתי את השיר ויש פה דימוי ממש מקסים..
♥
מש אהבתי, הכתיבה מאוד יפה, החריזה מחורזת טוב, בכללי- מהמם ^^
וואו, הבנתי את מה שמסתתר מאחורי הדימוי הנפלא, וזה כל כך נכון.. אורי, את מדהימה!
"היו צלילים רועמים, עמוקים;
צלילים גבוהים, דקים;
צלילים רגילים עם טיפת רגשנות
וצלילים שאף פעם לא נשמעו."
החברה שלנו במדויק. נראה לי שאני יותר מהצלילים הרועמים והעמוקים, כי בתכלס אני מדברת הרבה ומאוד דעתנית וקשה לי להסתיר רגשות, הכל רועם בי מבחוץ.. ועומק לא יודעת, לא נראה לי. :)
תודה רבה לכולכן!! ♥
מדהייייייייייים!
יסופרת, ימלחינה, ימשוררת!
יא משהו!
את פשוטטט מושלמת! השיר כל כך יפההה!!! הביטויים יפהפיים!
מקנאה, מקנאה, מקנאה.
תודה ליקי ☺♥ ! במה יש לקנא? אני לא עומדת להתווכח איתך שאת מושלמת יותר. זה אפשר לעשות גם בוויצ׳אט. ;)
אבל תודה על התגובה! יתומכת! ימהממת!
יא משהו!
סיפור יפייפה! בין הטובים שקראתי לאחרונה! המסר והדימוי ממש נהדר ועשית את זה בדיוק בטעם הנכון!
וגם אני חייבת לומר שרואים שאת כותבת הרבה זמן(; יש לך את זה
שיר מקסים, וכתיבה ושפה ממש יפה :)
תודה רבה לשתיכן ♥