השמחה

מציפה, נמרצת ,חמה, אהובה ,לא מתאמת ,לא מודיע ,
פתאום היא מגיעה מחממת, מבריאה,
עם מראה זוהר של נוף מהפנט,
עם מקרה של יום יום שקיבל גוון אחר,
עם בשורה טובה על חברה קרובה,
עם התגברות פנימית, עשייה נצחית,
עם סיום מטלה שהסתימה בהצלחה,
עם הצלחה קטנה לאחר התאמצות קשה ,
עם התגשמות חלום אמיתי, למשהו רציני,
עם הארה פנימית,עם הבנה עצמית,
עם הבנות חדשות,השגות עמוקות,
עם אהבת החיים סתם ביום סגריר,
עם פגישה עם מכרה מארץ רחוקה,
עם חיוך תמים של ילד, עם מראה עלה של נבט,
עם תפילה מרוממת בדמעות, בסתם יום של חול,
עם תינוק רך בשנים יפה כמלאכים.
עם שלווה מוחלטת ,אחרי סערה רועשת,
עם רגיעה נפשית, בישיבה סתמית,
עם בשורה מרגיזה שבטעות מקורה,
במציאת אבידה חשובה ויקרה,
עם ארוחה משביעה לנפש רעבה,
עם חידוש מתוק מדבש מפי הרב המקודש,
עם נמצאה סיבה הגיונית לדבר מאוד מציק…
אזי יגיע החיוך, גדול רחב אמיתי, ואחריו יתגלגל ברעש מצטלצל, הצחוק המשחרר.
אבל רק חכם ותם,אשר להקשיב מוכן ,לא לקולות ולרעמים ,אלא לקול הצלילים שאינם נשמעים,
רק בין הלחשושים השוטפים,יוכל המאזין להקשיב,לקול הפעמונים שאת החכם מזהירים, שהנה הגיע השמחה והיא מחכה, להציף לחמם, לאהוב, לנתר.
אם הבנת דבר מתוך דבר,
אם בקשת דבר שמאוד רצית ובמקום נענית,
אם הצלחת לבקש סליחה אחרי מלחמה קשה,
אם הצלחת להגיד כל מה שרצית, בלי לגמגם להסס להסמיק,
אם למשהו זמן רב חיכית ובתוך תוכך קיווית,וביום שלא תכננת פשוט קיבלת,
אם המילים כבר היו על קצה הלשון ובכוחות אדירים הם חזרו למקום,
אם רצית מאוד להחזיר והתגברת להשקיט,
אם שמעת שיעור מדהים והתקדמת רוחנית,
אם הצלחת להתגבר על מכשול מזדמן,
אם את היצר ניצחת שאותך להטביע בתאוות רצה,
אם סתמת אוזנך משמוע רוע,אם את הזמן ניצלת כראוי,
רק אז מגיעה השמחה כשהיא שלימה מאירה מרגיעה ומספקת ואף פעם לא מפוקפקת.
רק האדם המסוגל להקשיב ולראות ,לא את המראות את הצללים המתחבאים אחרי המועמדים.
לשמוע לא את הצלילים, אלה את קול הפעמונים שבין המילים.
רק האדם המרגיש ומכיר לא רק את תחושותיו שלו,את הטון והעוצמה הנאמרת מולו,
רק האדם הרגיש מספיק לשמוע, לראות ,לחוש,את המילים שלא נאמרות את התמונות שאינם נתלות,
לקלוט את המקרים שהחושים אליהם לא מתלווים.
יכול להבין מהי שמחה אמיתית ולהשתמש בה תמיד.