היה לנו כלב

היה לנו כלב עצום וגדול
כל דבר שתפס הוא ניסה לאכול.
כמו עוגה בתנור הוא עלה ותפח
ומילא בגופו עד חצי המטבח.
קניתי רתמה מתאימה להיקף
ובעודו מתכופף כרכתי סביבו ומעל הכתף
אמרתי "החוצה, בוא ונצא"
ועם אוכל פיתיתי אולי יתרצה.
ביחד משכנו לפרוץ מהפתח,
אך גם בלי הדלת נשאר איזה נתח
בלא כוונת רווח
ועד שאני קדמיות ואשתי מאחור
והוא על הצד, שחילצנו את מלוא הכלבלב הנחמד.
באמת לא נשך, אולי רק פעמיים וגם לא נשאר חור
ורחצתי במים.
סוף סוף אכלנו ללא בהלה
ואשתי בחדווה גם טרחה ובישלה
ואף ראש לא הקדים אותה אל התבשיל
וזלג אל תוכנו מרירו המגעיל.
כן הייתה תאניה ואניה עצומה
גוף כבד מסתייג, שנחבט בסורג
וטפיחה מטלטלת לתוך הפלדלת.
כל אותו לילה בכה כמו תינוק,
לא עזר לשכנים, שקראו לו לשתוק.
בבוקר הנחנו לו אוכל דיאטה
לא נכנענו לו גם כשדרש עוד קצת פטה.
שכנים התקרבו נפיצי כוונות
אמרנו "קום בן תתכונן לענות"
הציעו כדור לעזור לו לישון
השבנו "אתה תנסה הראשון"
אמר שרק כך הוא עבר את הלילה
תתנו לבהמה, שתישן זה כדאי לה.
אמרנו לכלב "תפתח ותנבח"
השכן המסכן התחלחל וברח
הכדור המופלא התעופף ונפל
ליד הכלבון שליקט וזלל.
היה לנו כלב עכשיו הוא שקט
ואם שואלים, דעתנו שמת.
עם מנוף, העמסנו על טנדר חולף
הסברנו לאיש, שהוא סתם התעלף.
"לתילאנדי תיסע, הוא רופא של חיות
והוא כבר יחליט מה אפשר לעשות".
תילאנדי אמר "אפשר נקניקיות.
תשבו לחכות אם תרצו, או לקחת.
נקי בית מרקחת, יש גם מהסדר רק עולה קצת יותר".
בבית הדביקו מכתב עיריה,
שחובה לשלם רשיון של חיה,
לעשות בלי שהיות גם ריסון גם חיסון
וכל יום להוציא לעשות לו אימון.
בפלא סימסנו שכלום לא היה
והשמדנו בבית כל צל ראיה.
בבוקר דפק על הדלת חוקר
וטענו, אבסורד מה שהוא מדבר.
חזר שוב בערב עם כלב גישוש
וחיטט בחצר ומצא גוש אישוש.
נשברנו, הסברנו "הכלב כבר מת,
בגלל הטיפול וזו כל האמת".
לבוקר חזרה לצלצל עיריה
יש לה עוד בעיה:
רוצים חתימה וטרינר מוסמך
ממה כלב מת והיכן הוא מונח,
ושלא היתה התעללות, לא הזנחה, לא רשלנות.
מהרנו למצוא רופא וטרינר
וקנינו אצלו כלב מת מאושר
ועכשיו מקווים שהכל מסודר.
גם יש פיסת אבן ועליה נר חלב
ושלט שזהו סופו של כל כלב.