האור הכתום

אני עומדת בטרמפידה ביציאה מהישוב ומחכה לישועה.
ברקע מתנגנת מנגינה מרתיעה אך גם מרגיעה.
שילוב משונה של רעש מכוניות נוסעות,
כלבים נובחים וציפורים מציצות,
תנים מייללים וילדים משחקים במגרש,
מואזין מהכפר הערבי השכן וצעדים של עושה ספורט נרגש.
החושך קרב, אבל עוד לא חשוך.
פנסי הרחוב דולקים באור כתום
שמכביד על העיניים וטיפה מקשה לנשום.
מכונית עוברת, ועוד אחת, עוצרים, אומרים שלום.
אבל אף אחד מהם לא יביא אותי אל המקום.
בינתיים נחלשה קצת המגינה, רק הציפורים והילדים נשארו,
וגם מכונית חולפת שלא תביא אותי למקום אליו אני חפצה.
אז אשאר במקומי וארגיש את החושך יורד למחצה,
ואודה יותר ויותר על האור הכתום,
ועל ההזדמנות שניתנה לי לעמוד, לראות,
להקשיב ולחלום.