הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה

זֶה הִתְחִיל בְּמַשְׁבֵּר,
לֹא מַשֶּׁהוּ נָדִיר,
סְתָם אֵיזֶה קֹשִׁי,
עָלָיו צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר.

הוּא נִכְנַס לַבָּר,
לִדְפֹּק אֶת הָרֹאשׁ,
וְאַחֲרֵי כַּמָּה שׁוֹטִים,
כְּשֶׁעָמַד לִפְרֹשׁ,

אֶל הַדֶּלְפֵּק קָרַב,
גֶּבֶר לֹא מֻכָּר,
שֶׁהִצִּיג עַצְמוֹ כְּרַב,
וְאָמַר לוֹ: "אִישׁ יָקָר,

אַתָּה נִרְאֶה לִי מְנֻכָּר,
מִדֻּכֵּא וְשָׁפוּף",
וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ וְחָקַר:
"רַע לְךָ בַּנֶּפֶשׁ אוֹ בַּגּוּף?".

הוּא שָׁקַע בַּחֲשִׁיבָה,
לֹא הִרְגִּישׁ בָּטוּחַ.
"בּוֹא אֵלַי לַיְּשִׁיבָה
שָׁם נוּכַל לָשׂוּחַ".

כָּךְ הָרַב,
חָתַם אֶת דְּבָרָיו,
וְהוֹסִיף בְּקוֹל מְפַתֶּה;
"הָעוּגָה עָלַי וְגַם כּוֹס הַתֵּה".

הוּא הִתְלַבֵּט,
מָה לוֹ וּלְשָׁם,
לֹא מַתְאִים לוֹ כָּעֵת,
חָשׁ מִן רֶגֶשׁ אָשֵׁם.

אַחֲרֵי זְמַן מָה,
כְּשֶׁהַמַּשְׁבֵּר רַק הֶחֱרִיף,
הֶחְלִיט לָקַחַת יוֹזְמָהּ,
תְּלוּיַת תַּעֲרִיף.

הוּא זָכַר שֶׁהָרַב,
לֹא אָמַר וְלֹא כְלוּם,
הַאִם הַשֵּׁרוּת,
כָּרוּךְ בְּתַשְׁלוּם.

הֵם קָבְעוּ מִפְגָּשׁ,
לְיוֹם ג' אַחְהָ"צ,
הוּא הִסְתּוֹבֵב נִרְגָּשׁ,
עִם דֹּפֶק מוּאָץ.

הוּא הִגִּיעַ בַּזְּמַן,
דַּקָּה לֹא אִחֵר,
שְׁנֵיהֶם הִתְיַשְּׁבוּ,
עַל סַפְסָל בַּחֲצַר.

הָרַב שָׁאַל,
הוּא עָנָה,
הָרַב מָכַר,
הוּא קָנָה.

הוּא אָכַל תּוֹרָה,
הוּא שָׁתָה גְּמָרָא,
לְקֻלָּא וּלְחוּמְרָא,
לְלֹא תְּמוּרָה.

"בְּלִי לִשְׁלֹף מֵהַכִּיס,
אַף לֹא אֲגוֹרָה,
וְעַל הַלּוּ"ז לֹא מַעֲמִיס,
רַק שָׁעָה בְּשָׁבוּעַ, מַמָּשׁ לֹא נוֹרָא".

כָּךְ חָשַׁב לְעַצְמוֹ,
וְהֶחֱלִיט לְהַתְמִיד.
הֵן הָרַב הוּא הַמּוֹרֶה,
וְהוּא רַק הַתַּלְמִיד.

כָךְ חָלְפוּ בִּיעָף,
שָׁבוּעוֹת, שִׁשָּׁה עָשָׂר,
הוּא לֹא הֵנִיד עַפְעַף,
כְּשֶׁהָרַב הִטִּיף לוֹ מוּסָר.

אֵיךְ הוּא לֹא תָּמַךְ,
וְלוּ גַּם פַּעַם,
בִּתְרוּמָה לִגְמָ"ח,
הַפְּטוּרָה מִמַּעַ"מ.

"זֶה עִנְיָן עֶרְכִּי,
לֹא עִנְיָן שֶׁל טַעַם,
תּוּכַל לִתְרֹם גַּם דַּרְכִּי,
לְשִׁכּוּךְ הַזַּעַם".

אֶת שְׂפָתָיו הוּא נָשַׁךְ,
בְּאַרְנָקוֹ אָץ לְחַטֵּט,
שָׁלַף מֵאִיָּה,
עַל מְנַת לָתֵת.

אַךְ הָרַב דָּחָה אֶת הַיָּד,
וּבִקֵּשׁ מִיָּד:
"תֵּן, לְפָחוֹת, עוֹד שְׁטָר אֶחָד.
הַכֶּסֶף, הֲרֵי, לִצְדָקָה נוֹעַד.

מַטָּרָה נִשְׂגֶּבֶת, נַעֲלָה,
תְּרוּמָה הַמְכַבֶּדֶת אֶת בַּעֲלָהּ,
מָאתַיִם שַׁ"ח, לֹא פָּחוֹת,
שֶׁלְּאִישׁ לֹא יִהְיֶה כָּל תֵּרוּץ לִמְחוֹת".

הוּא הָיָה תָּמִים,
בְּעַל כָּרְחוֹ הוּא נִשְׁאַב,
כָּךְ עָבְרוּ עוֹד יָמִים,
הוּא כְּבָר חָשׁ מְחֻיָּב.

מִקֵּץ עוֹד שָׁבוּעַ,
הָרַב הִתְחִיל לִדְרֹשׁ,
שֶׁבְּאֹפֶן קָבוּעַ,
יַחְבֹּשׁ כִּפָּה עַל הָרֹאשׁ.

תְּפִלִּין יַנִּיחַ,
עִם הָנֵץ הַחַמָּה,
עִנְיָן לֹא זָנִיחַ,
לִמְסֹרַבֵי הַשְׁכָּמָה.

וְלֹא דַּי בָּזֹאת,
הוּא גַּם צָרִיךְ,
לְנַשֵּׁק מְזוּזוֹת,
וּבִתְפִלָּה לְהַאֲרִיךְ.

הֵן לְפִי חָזָ"ל,
זֶה מֵבִיא מַזָּל,
שֶׁלְּמַרְבֵּה הַצַּעַר, הָלַךְ וְאָזַל,
אוֹ בִּידֵי עֲרֵלִים, מֵאִתָּנוּ נִגְזַל.

וְכַמּוּבָן הוּא הִקְפִּיד,
עַל שְׁמִירַת כָּשֵׁר,
וּכְשֶׁהָיָה בְּסָפֵק,
אֶל הָרַב הִתְקַשֵּׁר.

בְּהַדְרָגָה הוּא הֵחֵל,
לִשְׁמֹר גַּם שַׁבָּת,
הִתְרַחֵק מִנָּשִׁים,
אַף נִמְנָע מִמַּבָּט.

הִקְפִּיא אֶת הַמָּנוּי בִּמְכוֹן הַכֹּשֶׁר,
פָּרַשׁ מֵהַמֵּרוֹץ הַמְּטֹרָף אֶל הָעֹשֶׁר,
וְאִם לוֹמַר זֹאת בְּיֹשֶׁר,
הוּא חִפֵּשׂ בַּקֹּדֶשׁ אֶת הָאֹשֶׁר.

כְּמוֹ עֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת
הַנִּפְטָר מֵעָלָיו,
הוּא הִצְנִיעַ לֶכֶת
וְהִשִּׁיל מֵעָלָיו,

אֶת פִּרְטֵי הַלְּבוּשׁ,
שֶׁבְּלִי חֶשְׁבּוֹן קָנָה,
וְאֶת תְּכוּלַת אֲרוֹנוֹ הַגָּדוּשׁ,
הֶעֱנִיק בְּלִי הִסּוּס בְּמַתָּנָה.

חֻלְצָה לְבָנָה,
מִכְנָס אָרֹךְ,
מְעִיל שָׁחֹר,
נַעֲלַיִם עִם שְׂרוֹךְ.

לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו,
רָכַשׁ מִגְבַּעַת,
בְּבִגְדֵי מוֹתָגִים,
מֵאָז יָדוֹ לֹא נוֹגַעַת.

לוֹבֵשׁ צִיצִיּוֹת,
דֶּרֶךְ קֶבַע,
וּבְלִי שֶׁהִסְפִּיק לִחְיוֹת,
הוּא כְּבָר בֶּן עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע.

מֵרֹב חֲבֵרָיו,
נִפְרָד לִצְמִיתוּת,
גַּם לַיָּם שֶׁאָהַב,
נָתַן גֵּט כְּרִיתוּת.

וּכְשֶׁסֵּרְבוּ לְ"הֶכְ'שֶׁר",
בְּמִצְוַת הָרַב,
הוּא נִתֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר,
גַּם עִם הוֹרָיו.

כְּמוֹ בְּלֹא מוּדָע,
אַחֲרֵי תְּקוּפָה שֶׁל דִּכְדּוּךְ,
לִבְתוּלָה חֲסוּדָה,
הוּא חֻתַּן בְּשִׁדּוּךְ.

וּבִגְלַל הָאִסּוּר,
לִשְׁפֹּךְ זֶרַע לַשָּׁוְא,
הוּא וִתֵּר עַל קוֹנְדּוֹם,
מִיּוֹם נִשּׂוּאָיו.

זוֹנוֹת לֹא פָּקַד,
לֹא עָשָׂה בַּיָּד,
לֹא בִּכְדִי כָּל שָׁנָה,
עוֹד תִּינוֹק לוֹ נוֹלַד.

וּכְשֶׁחָגַג אַרְבָּעִים,
הוּא הָיָה כְּבָר אָב,
לִתְרֵיסַר צֶאֱצָאִים,
כָּל אֶחָד – זָהָב.

אֲבָל, מַמָּשׁ אָז,
נִגְלָה לוֹ הָרָז,
"אֱלוֹהִים, הֲלוֹא, מִזְּמַן עָזַב,
הַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב".

הוּא חָשׁ מְאֻכְזָב,
עוֹלָמוֹ עָלָיו חָרַב,
כְּמוֹ הִפְסִיד בַּקְּרָב,
אֵין עוֹד טַעַם לְחַיָּיו.

"הֲבֵל הֲבָלִים,
הַכֹּל הֶבֶל,
הַחַיִּים לֹא קַלִּים",
הוּא אָמַר,
וְתָלָה עַצְמוֹ עַל חֶבֶל.

וְכָךְ נִסְתַּם הַגּוֹלַל,
עַל אִישׁ תָּמִים,
שֶׁהֻלַּךְ שׁוֹלָל,
עַל יְדֵי הָרַב,
וְהוֹתִיר אַחֲרָיו,
אַלְמָנָה אַחַת וּתְרֵיסַר יְתוֹמִים.

קָרְבָּן מְיֻתָּר, בֶּאֱמֶת,
שֶׁנִּקְטַף טֶרֶם עֵת,
אַחֲרֵי שֶׁקִּיֵּם,
אֶת מִצְווֹת פְּרוּ וּרְבוּ,
הֶחֱזִיר נִשְׁמָתוֹ לַבּוֹרֵא, וָמֵת.

וְהָרַב נֶעֱצַב,
אַךְ לֹא הִתְחָרֵט,
"אֵין מַצָּב,
שֶׁהַמַּעֲשֶׂה יֵחָשֵׁב לִי לְחֵטְא,
אֲנִי בְּוַדַּאי אֵינֶנִּי אַחְרַאי
מָה דַּעְתְּכֶם רַבּוֹתַי וּמוֹרַי?"