גרסה משופרת של שיר קודם

לאמיר הממאיר, השולף היהיר
ואימת כל העיר
איש לא עזר כשטיפס על הקיר
והגיע כמו קוף עד רצפת האינסוף,

שם כמו כולם, אשם ובגד לא ספר אף אחד
בלי לסטות הוא בחר בנתיב הנאות
לא ימין הישר לא השמאל המנוכר
רק עקום ומכוער,
שלוותו לא תופר אם נידרש לעקוף את חוקי המוסר,
כבר למד לסנן בין טפל לעיקר.

בזכות הנקודות שצבר
הוא חמק ועבר בזקיק הכי צר
וכרובים נוהמים לו מכל עבריו
וזמרת כרוביות נסתרות באוזניו
הוי אדון הוי צדיק שכפרה עליו
ולרגע עצר לפתחו של המי השמימי
אשר בלעדיו לא יקום שום דבר.
לחברה סימס- חברים מאוחר
הגעתי, השגתי, מרגיש מאושר,
לקהל ידידי אמליץ שכדאי
להמשיך בלעדי
ובינתיים למשוך את חיי היומיום
ואולי גם לכם יתגשם החלום
להיות איזה שר לא חשוב הדפר.
מצער שלא אוכל לעזור
כי אינני יותר מלחי החמור,
שבה יערוץ המנהיג הגיבור
את שורות משנאיו.
הם רשת טמנו מטרה שסימנו
אך אמיר הנורא הקדים וירה, ומי לא יירא.
יבלעון את הרוק כשיבינו לא צחוק
ועד כמה רחוק תלך מכל חוק.
אבינו מלכנו
עשה למעננו עוד סיבוב אחד
ונדאג מצדנו שלא תשב בדד.