בלי מטרות, עם אכזבות

לא נמאס לך להתאכזב?
תחשוב על כל הפעמים שלמדת וקיבלת ציון גרוע
כל הפעמים שרצית לתת לו את הלב והוא הפנה לך את הגב
כל הפעמים ששברת הבטחה
כל הפעמים בכית לבד במיטה.
לא נמאס קצת?
יש שיקומו ולא יתנו לדבר לכשל אותם
ויש אותי שנשברת
מתפוררת עד עפר,
אני, שלא מאמינה בעצמי
אני, הילדה שאין לה יעדים,
אין לי מטרות
הפסקתי לנסות לרצות
כי ההווה הוא מה שמשנה
ואם נחשוב על העתיד מתי נחייה אותו?
מאכזבת אני.
כל מי שיש לו אמונה בי עוד מעט יעזוב
כי למה לו להתיידד עם אחת כמוני,
מבאסת כל הזמן.
יודעת רק לבכות ולרחם על עצמה
כך אני אוהבת ! לרחם! ולבכות!
אם הייתי רוצה להשקיע בוודאי הייתי כבר עושה זאת.
אבל איני רוצה.
תנו לי סיגריה ביום וודקה בלילה ואני מרוצה.
מתי שהוא אתעורר ואבין שאני לבד
טובעת בצרותיי שרק גדלות
בלי תקוות או חלומות
כי אני כלום, חדר ריק.
חדר ריק שרק מאפיר עד שיהפוך לשחור וחשוך
הקירות יאטמו
ואין חלונות
נגמר החמצן
לא, אין שום פתרונות
אשכב לי לישון
ואחלום על עולם ורוד
עולם שבו הרצון שלי המשיך לשרוד.