איש רדוף

איש נגוף תאוות
מבוסם ממריבות
מתגושש מלידה
שמקושש אהדה
כמו חייתו של זירה
במבחן אין ברירה.
את פניו של יריב
הוא יכבוש אל הביב
לא ירפה עד חנק
גם אחרי שהושתק.
שוחר ריב ומדון
שבכל מבקריו
הוא מוצא רק זדון
מעלה מקברים
שלדי מתחרים
וחוצב אתגרים
מצילם של הרים.
מותר לו כל מה
שליתר אסור
גם לשדוד ברמה
את נכסי הציבור.
כמו הארבה יותיר שממה
חורבן על פני האדמה.
כדרכם של עריצים
סופח קהל מעריצים
הוא הצמיח כבר עוד דור
אשר נסרח לו מאחור
ומצטט את אמריו
חיות מפיח בכזביו
יודע נפש בהמותיו
אשר שורצות בביצותיו
הן נצמדות כעלוקות
מכל היציאות יונקות
אך נתבעות להעריץ
את מוצא פיו של הפריץ
ולהכיר את מקומן
כיצור הכי נחות בגן
מפשיט מיד כל מתנשא
מהיומרה שהוא נושא
איש לצדו לא יתגדל
הוא לא יניח שום מגדל
שיתבונן עליו מעל
טירן שורר על עדתו
אך לא ימרה אמרי אשתו
ידען גדול שבדברו נעשה הכל
רק לא יזכור היכן אכל ביום אתמול
כספנו ורכושנו זורה כחול
הוא מפזר כלאחר יד
לכל צווחן זורק מליארד
אם רק רומז שיפרק
מהשידוך הוא מסתלק
"אינכם יודעים להעריך"
את דייריו הוא כך מדריך
במו ידכם
אתם חורצים את גורלכם
בשברון לב תמררו
פיוט של אבל תחברו
על גן העדן האבוד
אשר ניהל פה הליכוד
ואיש שלא ידע למשול
ורק אהב טוב לאכול.