אוכל

אני לא אוכלת אוכל, אלא רעל ששמו לי בארוחה,
אני אוכלת פרורים של הביטחון העצמי שהיה,
אני אוכלת ערימות עצומות של אשמה,
אני אוכלת מספרים שעולים כל שנייה ודקה,
אני אוכלת חומרים בעלי שמות מוזרים הרשומים על גב הקופסא,
אני אוכלת מילים שניתזו לעברי בשנאה,
אני אוכלת תמונות שצריכות כל הזמן עריכה,
אני אוכלת דמויות שהן אצלי למושא הערצה,
אני אוכלת אנשים שממלאים אותי בקנאה,
אני אוכלת את הדמויות המעוותות שהגיעו אליי למראה,
אני אוכלת בגדים שרק לי לא מתאימים לגזרה,
אני אוכלת הכל, אפילו בולעת אם אני צריכה,
אני אוכלת הכל ואף פעם לא שבעה.
ואז – אני מקיאה.