אבירים

ומה נגיד שאין כיום אבירים משנות השכחה
כאלה שיספרו עליהם בעוד מאה שנה
איך הקריבו ליבם באמונה
עת שעטו במדרון לעבר הסופה
הרימו חרבם בהתרסה
לא נכנעו ולא בושו. כי להם הממלכה
אל תדמו לחשוב שאותם אבירים
חפו מבעיות ותככי מרגלים
אך ליבם משך אותם בדרכם והם נכנעו לו בגאוותם
כבר דיבר ידידי בעל דמות היגון
על מלחמות מול אויב נורא ונשגב
אויב שכשינצח הוא אותו
יוכל לחזור לאהובתו
חייב קודם להוכיח את עצמו, לפני הצבת דרישת אהבתו
ומה נגיד לידיד אחר שנשמר כל הזמן מן החצר
שמא יבחין באהובתו. והיא לא ידעה כלל את גודל אהבתו
כי מכוער הןא ולא רצה לדבר. שמא תבוז לו ויצטרך להסתתר.
כן. גם אתה ברז'רק נעלמת באבק המצב הנדחק
מעדיפים סונטות של גחמות הרגע
מלבישים אותם במעט דם ויזע
והנה משפטים נבובים של תאוות דחוקות
אידאה של מוליר או סתם מפרשיות
בברור שגם מחרוזות של שושנים נהדרות
אז מה נלחש לאותו כסיל
שאמר בסונטה שלו שאותה בודאי כבר איש לא מכיר
שם רמז לאהובתו הניצחית
שאין לה שפתי שושנים כתגלית
בודאי לא עינים כחולות כשמים אך אותה הוא אוהב
ואפילו כפל כיפלים
כן שיקספיר שנשכח מלב אל לב
אז מה אגיד על שכמותי
שבמקום לצאת ולכבוש את לב אהובתי
יושב ומלביש לאט את ליבי
מכין עוד מעטפת לפני היגון
שאולי הפעם אנצל מהשגעון