אַלְמוֹנִי

קַוִּים לִדְמוּתוֹ –
הוּא "אִבֵּד אֶת חַיָּיו"
אַךְ "מָצָא אֶת מוֹתוֹ".
הוּא נוֹתַר חַיָּב,
לְרַבִּים כְּמוֹתוֹ.

וְהוּא, כְּמוֹתָם,
חוּץ מֵחוֹבוֹת,
לֹא הִשְׁאִיר אַף חוֹתָם.
חַי כָּךְ סְתָם,
עַד שֶׁאֶת פִּיו
לָנֶצַח סָתַם.