סיפורו של חתול – חלק אחד

היי. אני פלופי.
אני גור קטן וחמוד.
יש לי פס ים,שחור על העיני ופרווה לבנה ויפה. ועיניים שחורות וגדולות ואני ממש פרוותי וחמדמד. אני חתול. ךבעלים שלי קוראים אלי. היא ממש חמודה. היא מפנקת אותי ומלטפת אותי והיא ממש אוהבת אותי. אני חתול מיוחד. אני מבין את מה שבני האדם אומרים לי. ולפעמים נדמה לי שגם אלי מבינה אותי. יש ביננו חיבור.

"בוא פלופי!" אלי אמרה, "יש אוכל!" רצתי ממש מהר והגעתי את האוכל התישבתי והתחלתי לאכול בזמן שאלי ליטפה אותי. "פלופי," היא אמרה, "היום יש לי בשבילך הפתעה מיוחדת. אתה תראה אותה אחר הצהרים" העכשיו היה בוקר לפני שאלי צריכה ללכת לבית הספר. חיכיתי בקוצר רוח לאחר הצהרים. התחלתי להבין מתי זה ממה שאלי אומרת. אני גם תמיד שומע את אמא של אלי אומרת: "עשיו בוקר, תלכי לבית ספר, אלי" אז הבנתי מתי זה הבוקר וגם בית ספר הבנתי מה זה. אלי תמיד סיפרה לאמא שלה ולאבא שלה על החוויות שלה בבית הספר. לדעתי בית הספר נשמע מעניין. לומדים שם דברים ומשחקים בהפסקה עם ילדים אחרים. איזה באסה שאין בית ספר גם לחתולים.
בלילות, (ממה שהבנתי זה כשיש חושך) כשאלי יושנת, אני בא מתכרבל במיטה שלה. יש לי גם מטה קטנה משלי, אבל יותר נוח על המיטה של אלי. היא גדולה ונעימה וחמה וכיפית.
חיכיתי תקוצר רוח להפתעה של אלי חיכיתי ליד הדלת עד שתבוא. פתאום הדלת נפתחה. זזתי הצידה ופיניתי מקום, עשיתי פרצוף חמוד ומתחנן – זה תמיד מפיל אותה – וחיכיתי שתכנס. היא נכנסה והרימה אותי וחיבקה חזק והחזיקה קופסא מוזרה וגדולה. "מוכן להפתעה שלך, חמודי?" היא אמרה. היא פתחה את זה ומישם יצאה חתולה קטנה. זאת ההפתעה???
"תכיר, פלופי, זאת מיצה" אמרה בשימחה וקירבה אותי קצת אליה. יללתי בחוזקה כששערותי שומרות עד שהחתולה הקטנה נבהלה ורצה למיתחת למקרר. "לא יפה, פלופי, הפחדת אותה! תתנהג יפה!" היא כעסה והלכה להביא את החתולה הקטנה.
מיצה ניגשה אליי בפחד ושאלה (בשפת החתולים): "למה הפכנסה ביחד עם מיצה ונשכבה על המיטה לידי. "אתם צריכים ללמוד להסתדר, אתם תישארחדת אותי??" היא יללה. לא עניתי. הלכתי ונכבתי במיטה של אלי. אלי נו ככה הרבה זמן" אלי אמרה. אבל לא רציתי. רציתי את אלי לעצמי.
כדיי להשתחרר מההרגשה אני אספר לכם משהו. פעם אלי הנסעה לקרקס ולקחה אותי איתה בתוך כלוב. ראיתי את הדברים המדהימים שהם עושים ורציתי גם. זה היה כשהייתי קטן עוד יותר. עכשיו אני מבין שזה בילתי אפשרי. כשהגענו הביתה ניסיתי לעשות את מה שהם עשו אבל כל הזמן נפלתי ואלי ציחקקה את הצחוק שאני אוהב שאומר: 'אני לא צוחקת עליך, אני צוחקת איתך'. היא כל הזמן אומרת שאני גור קטן וחמוד. מעניין מה יקרא עם החתולה הקטנה הזאת מיצה…