סימון סיניורה

אני מתעורר בבוקר, אוכל שוקולד, שותה קפה, מפליץ ומעשן כמה סיגריות. אחר-כך אני תופס את המיקרופון ושר את כל השירים היפים שעין לא ראתה. יש שם אגמים גדולים עם דגים קטנים צבעוניים ומים צלולים, ופרחי ים מלטפים את שפת המים. אחר-כך אני שותה קולה, אבל לא בא לי קולה, אז אני קורא לו "קולה, קולה, אולי תבוא לפה?" ואז הקולה בא, ואני שותה אותו. ואז אני משנה את מזג-האוויר איך שמתחשק לי, ויוצא לאזור בכדור-הארץ בו מתחשק לי להיות. יש שם מקדשים, ואגמים, ונהרות, וים לא רחוק, ויש את המסעדה הגדולה של סימון סניורה, שזו לא המסעדה שלה, אבל היא נקראת על שמה. שמה אני יושב ומקפיץ במבה, וגם שישקבב, אבטיחים ופרגיות, ודגי סלמון. ואז אני שותה את החלב ישר מהקוקוס. אבל כשהיא באה, כבר הייתי עייף, ולא היה כוח להתווכח איתה על הטענות שלה שאני לא מבקר את הילד. היא התלוננה שנתתי לה יותר מדי מהרכוש שלי כשנפרדנו, וזה מכביד לה על חשבון הבנק, ולמה לעזאזל ובאיזה חוצפה אני מרשה לעצמי ככה סתם לתת לה עשרים ושתיים מיליארד דולר בלי לשאול אותה אפילו? אז אמרתי לה שאני מצטער, ולקחתי את הכסף חזרה. אז היא אמרה שזה לא יפה שאני לא יוצא עם מספיק נשים, ושאני מבזה את המין הנשי בכך שאני מונע את עצמי מהן. אז הזמנתי לבית חמישים נשים. ואז היא אמרה שנתתי לה יותר מדי רכוש ברחבי העולם, וזה גוזל לה הרבה זמן לנהל אותו, ובאיזו חוצפה אני מוסר לה 12 מלונות ו-6 מסעדות ו-300 דירות יוקרה בלי לשאול אותה אפילו? אז לקחתי את כל הרכוש חזרה. ואז היא אמרה שפעם הבאה שאני לא אעשה פשלות כאלה, ושאני אפסיק לשלוח לה יהלומים ומעטפות כסף! אמרתי בסדר והיא הלכה. ואז ביקרתי את הילד שלי, והוא אמר "אבא, אבא, אתה האבא הכי טוב בעולם!" ואמרתי לו שהוא צודק. והוא גם אמר "אבא, אבא, אתה הכי חזק והכי עשיר והכי יפה ואין כמוך בכלל!" ואמרתי לו נכון. והוא אמר שהוא אוהב אותי הכי-הכי, ואמרתי לו יופי, ואז הוא הלך. ואני נשארתי לבד, עם כל העושר הזה, והיה לי משעמם, כי לא היו לי חברים ומישהי מיוחדת לאהוב. אבל התנחמתי בהרבה אוכל, ובהרבה סקס חסר משמעות, ושתיתי, ועשיתי סמים, והיה לי טוב וזולה ופאנן, וזהו.