סיייאנס ..

ישבנו כולנו במעגל , האווירה היתה שקטה מהרגיל – לא אופיינית לערב בנות תוסס כמו שלנו . באמצע המעגל הנחתי את הבריסטול , ולידו דניאל שמה את הכוס .
" אתן בטוחות שאנחנו רוצות לעשות את זה?! " רונה אמרה ועשתה פרצוף מתחנן " אני מתה מפחד פה!!! "
" נו באמת .. זה סתם בשביל הצחוקים ! " ליליאן אמרה ושמה את האצבע שלה על הכוס , כולנו עשינו כמוה במהרה – חוץ מרונה שבקושי הניחה את ידה על הכוס ההפוכה .
דניאל לקחה את הפיקוד והתחילה לדבר " האם יש רוח שרוצה לתקשר איתנו הלילה ? " היא שאלה.ישבנו צמודות אחת לשניה וחיכינו לתשובה , אבל הכוס לא זזה .
מלבד הרעידות של רונה , כמובן .
" האם יש רוח שרוצה לתקשר איתנו הלילה ? " ליליאן שאלה שוב , בקול מלא ביטחון . הבטתי בכוח בחשש – היא זזה מעט ונעצרה . כולנו נאנחנו והבטנו במבט עצבני לעבר רונה , אבל אז הכוס ממש התחילה לזוז , התקדמה לאות כ' , בשלב הזה כולנו רעדנו מפחד . הכוס הגיע כמעט לריבוע של האות כ' , ואז נעצרה ושינתה כיוון לאיפה שהיתה בהתחלה .
" מה זה היה ? " לחשתי בפחד , כולן הנידו את ראשן ובהו בבריסטול בפחד . השתיקה היתה כואבת , ולפתע שמענו צרחה נוראית .
" תרגעו !!!!! " אמרתי לכולן וציחקקתי " זה רק הרינגטון שלי כשגיל מתקשר !!! " רונה התחילה לדמוע בפאניקה ואני הוצאתי את הטלפון מהתיק ועניתי " הי גילי , מה קורה ? "
" אממ , הכל בסדר . אני פשוט גמור מעייפות ! איתך ? " הוא מלמל ופיהק . " הכל מצויין , עושים חיים " קרצתי לרונה והמשכתי " אתה בא אלי מחר נכון ? "
שמעתי קול נפילה , משהו התנגש ברצפה . קראתי לגיל שוב שוב – הוא לא ענה . זה היה מוזר . לא שמעתי כלום .
ניתקתי את הטלפון וחזרתי למעגל . התיישבתי ליד דניאל ושמתי את האצבע על הכוס , הפעם אני שאלתי את השאלה : האם יש רוח שרוצה לתקשר איתנו הלילה ? "
הכוס זזה . והפעם היא הגיעה במהירות לאות כ , ולאחר מכן לאות ן' . רעדנו .
באמת יש פה רוח .
" איך קוראים לך ? " שאלתי בקול רועד , הכוס נעה לכיוון השורה הראשונה , האות ג' . ולאחר מכן החליקה במהרה לאות י' , ובאיטיות לאות ל' .
" גיל ?!?!! " שאלתי , והכוס התנפצה ברעש מחריד .