סיגריות ורודות
בחור אחד, לבוש בגדים שחורים ועיניו קודרות.
הוא חלף בסמוך למשפחתה, בבית הקברות השומם.
עומד בשקט ומתאפק לשמור את דמעותיו לעצמו.
הוא חיפש היכן להניח את עיניו, והחליט לבהות בברושים הנטועים מסביב.
ואז השפיל את ראשו לקרקע ושקע במחשבות סוערות,
ואחר כך עמד זקוף ושפתיו רעדו מעט. הוא הפנה את פניו לשמיים הכחולים, ודמעה מלוחה ליטפה את לחייו, ונחתה בקרקע.
לבסוף אחז בידיו ונעמד כפסל, בולע נשימה עמוקה מהאוויר הקר.
הוא התקשה לשמור על אדישות, ולהישאר באותו המקום מבלי לפרוץ בבכי מר.
"אהובה שלנו.." אמה נשמעה ברקע. "תמיד ניזכר בחיוך שלך.." קולה החל להדהד באריכות.
—
אלכסיס הייתה בעלת שיער קצר וצבוע בסגול שהגיע מעט מטה מכתפיה. היא נהגה למרוח אודם ורוד בהיר על שפתיה, וציפורניה היו מצופות בלק שחור. היו לה עיניים יפות, ריסים ארוכים, אף קטן ושפתיים משכרות.
היא העבירה את המסרק על שיערה, והביטה בבבואה שלה על המראה שבשירותים, למשך חמש שניות.
לאחר שצחצחה שיניים, חלפה במסדרון, והתיישבה בשולחן האוכל. "בוקר טוב, אלכסה" אמרה אמה בחיוך קורן. "גם לך" השיבה בחיוך. היא הכינה קערת דגנים, והחלה לאכול.
היא בחרה ללבוש חולצה לבנה עם הדפסים, אוברול ג'ינס ונעליים ספורטיביות בלבן ושחור. לאחר מכן נשאה את התיק על גבה, ויצאה לתחנת האוטובוס עם מסטיק מתקתק בטעם תות.
"היי" אמרה לרוי והתיישבה במושב לידו באוטובוס. "היי" שלח לה חזרה. אלכסיס הניחה את ראשה במקביל לחלון בניסיון כושל להשלים שעות שינה, ורוי הביט בה מבלי שתשים לב. הם העבירו את עשר הדקות הבאות בשתיקה.
—
בשעות הליל התהלכה עם רוי.
חלפו חמש דקות, ואז שאלה בחיפזון, "בא לך לעשן?".
"בכיף" ענה מחויך.
הוא ליטף את כף ידה ואז אחז בה והיא בשלו, וצעדו יחד לגן השעשועים ממול.
הם התיישבו על מגלשה ירוקה. רוי טחב חפיסה ובה חופן סיגריות. אלכסיס העבירה מבט בפנסי הרחוב, ובלעה נשימה עמוקה.
"תקשיב לי רגע, בסדר?" הביטה בו.
"אוקיי".
היא חטפה את חפיסת הסיגריות והוציאה סיגריה בודדה.
"אתה רואה את הסיגריה הזאת?", היא שיחקה בה באצבעותיה.
"בכל פעם שאתה עצוב, דמיין שזו סיגריה ורודה".
"היא ורודה כי היא מסמלת אושר, כיף, שמחת חיים, כל דבר שאי פעם תרצה",
"וכשאתה מעשן אותה אתה מרגיש מדהים, אבל יותר מהרגיל, כי תחייה באשליה שכל דבר שתחלום עליו יתגשם..".
"כמו סמים בערך", השיב והחלו לצחוק יחד.
"תעשה את זה בשבילי?", היא חיכתה מספר שניות ושאלה בתהייה.
"אעשה הכל עבורך", הכריז בחמימות מוח.
הם הביטו זה בעיניי זו, הטו את ראשם, ואט אט התקרבו, והתנשקו בלהט הרגע.
—
נשמע מושלם, אבל אלכסיס התעייפה. אלכסיס חילקה נשיקות להמון בחורים וכבר חדלה מלהרגיש. לאלכסיס עשרות מחזרים ויופי מיוחד, אך לא רואים בה דבר אמיתי. אלכסיס מזייפת חיוך ומעמידה פני מאושרת, אך לאלכסיס נמאס. לאלכסיס נמאס להסתיר ולכסות כל כאב בשקר אחר, אלכסיס התעייפה. לכן רק עישנה סיגריה ורודה אחרונה לפני שנעלמה.
תגובות (4)
זה יפה וכתוב ממש טוב (חוץ מאולי כמה התפלקויות קטנות) זה גם עצוב, רוצחת שכמותך…
תודה רבה ♥
כתוב יפה ואהבתי את המבנה של הסיפור.
בנוסף, שבירת הקיר הרביעי מעודנת וזהירה.
יש כמה דברים שאותי הטרידו.
הדמויות המשניות לא הרגישו אמיתיות. יש רק תיאור של אלכסיס. אין שום רגש לשאר הדמויות. זה מרגיש כאילו הדמויות קיימות רק בשביל אכסיס.
הפירוט על אלכסיס בחלק השלישי הוא… מיותר ואינו מוסיף לסיפור.
ההרגשה היא שהפירוט נועד בשבילך ולא עבור הקוראים. ליישב משהו בראש שלך.
אולי אני טועה.
תודה על הביקורת ♥.