סופו של הסוד
אני לא אגלה לאף אחד,
אפילו לא אלחש לעצמי כשאהיה לבד.
גם אם תבטיח שלאיש לא תגיד,
אני לך לעולם לא אגיד.
גם תמורת מיליון שקלים,
גם אם תרוץ במעגלים,
אתה לא תדע אף פעם.
אם אגלה לך, לא תבין
ובטח גם לא תאמין,
זה סודי מידי, מסתורי,
ואפילו מפחיד, זה סוד מיוחד,
לא אספר אפילו לאחד.
טוב, אולי רק לך אגיד,
כי בכל זאת, אתה ידיד.
אגיד לך, אבל בתנאי-
לא תאמר ולא תפיץ.
אלחש לך באוזן
בלי שאף אחד יציץ.
עברו להם יומיים,
והסוד נשאר בין שניים,
ביני ובין ידידי הנחמד,
שבטוחה אני-
לא יספר לאף אחד.
פתאום, צעקות והמולה
נשמעו מאחורי אוזני,
לא האמנתי, סודי המיוחד,
עכשיו גלוי לכל אחד.
תגובות (7)
היה לי קשה להזדהות עם הנושא, כי אני לא שומרת סודות כלל וכלל.
לגבי הכתיבה..החרוזים לא משהו, כמה מהמשפטים לא התחרזו..למשל..אגיד ואגיד.
פשוט..אל תספרו סודות אם אתם לא רוצים שידעו.
זה שיר נחמד, בתור שיר לאתר סיפורים.
האמת שהמטרה שלי לא הייתה לכתוב את השיר בחרוזים, רציתי שזה יהיה קטע קצר ונחמד. ולפי דעתי 'אגיד' ו'תגיד 'זה כן חרוז, לפני שאני מעלה לפה שיר או סיפור, אני קוראת אותו הרבה, בודקת שהכול מסתדר ושאין טעויות.
אוי, סליחה, חוסר ריכוז שלי בחרוז הזה.
זה הרגל מצוין לבדוק:)
אמרת שאת רוצה שזה יהיה קטע..אבל..רשמת את זה במבנה של שיר חחח..אז…
'קטע' יכול להיות גם במבנה של שיר, ואני נוהגת לסדר את כל מה שאני כותבת (שזה בעיקר סיפורים קצרים) במבנה של בתים ושורות קצרות, כך זה נראה יותר מסודר ומתאים, לפי דעתי.
בחירה שלך:)
דרך הומןריסטית לחשוף את האמת המכוערת ולהעביר על המציאות ביקורת. יש פה את הקול התמים שמאמין בחלום ואז בבית האחרון יש ניפוץ. אני מאוד אוהבת שירים מסוג כזה
תודה