"סוס נכנס לבר"

"סוס נכנס לבר," הוא החל להגיד כשנדמו מחיאות הקהל. ידו המקומטת נשלחה כמעין אינסטינקט אל שיערו המאפיר והדליל, כאילו בודקת שעוד נשאר על ראשו. חיוכו היהיר ויודע-כל, חשף שיניים רקובות מחיים שלמים של התעלמות.
הוא עצר, נותן לגופו לנשום מעט ולהסדיר את נשמתו. בגילו המבוגר, אפילו אמירת חצי משפט מבלי לנשום היא קשה. "סוס נכנס לבר," אמר שוב, אך הפעם בלחש. "אתם יודעים, " פנה אל הקהל, "כולנו כמו סוסים שנכנסים לבר. נכנסים לקבל משקה אלכוהולי, להכיר חברים, או אפילו למצוא חברה ללילה." הוא התקרב אל השרפרף והתיישב במאמץ, רגליו לא כמו שהיו בעבר. "אבל, כולנו גם סוסים. מצפים לקבל בתוך הבר הזה משהו טוב, מתוק, ואולי אפילו שיגרום לנו לקום בבוקר בכאבי ראש וזיכרון מועט כלפיי הלילה."
הקהל צחק לרגע, הסיטואציה הייתה מוכרת לכולם, אפילו לבני הנוער שבקהל.
"אבל בסופו של דבר," המשיך לומר בהרהור, "בסופו של דבר אנחנו נהיה המוזרים בבר, אנחנו נהיה הסוסים בבר. אלו שיסתכלו עליהם בתהיה ולא יבינו מי הם, מה הם, ובאיזו שפה הם מדברים."
אווירה עצובה החלה להתפשט באולם המעופש, הרהורי הסכמה והזדהות נשמעו ברחבי הקהל, מחזקים במידה מה את טענתו.
"אולי זוהי הסיבה שכך אני מתנהג. אולי זוהי הסיבה להתבטאות הגסה שלי כלפיי אחרים, והגזענות שנובעת ממני בכל רגע." הוא קם והחל להתהלך לאט על הבמה, מחזיק בידו כוס זכוכית מלאת מים שהושארה בשבילו מבעוד מועד.
"אתם מבינים?, לי נמאס להיות הסוס. נמאס לי להיות הסוס שלא מקבל יותר ממבט חשדן ותוהה, שלא מקבל יותר מריכולים מאחוריי גבו. רציתי להיות מעבר, רציתי לקבל מעבר. להיות הסוס שמקבל לא רק מבטים חשדניים, אלא גם דיבורים מוכיחים, ביקורתיים.
רציתי שיראו אותי, בין אם זה בתור אדם גזען ובוטה, ובין אם זה בתור אדם ערירי וחסר משפחה."
רגע של שקט שנמשך דקות אחדות העלה שאלות רבות על המופע. הקהל החל להתאכזב, הוא בא למופע סטנדאפ, לא להרצאה מטופשת על החיים.
הוא הביט בקהל ארוכות, לא היה אכפת לו, כבר הרבה זמן שלא אכפת לו.
הוא לגם מעט מים מכוס הזכוכית, 'אולי הייתי צריך לעשות זאת בצורה שונה,' חשב לעצמו, 'אולי במקום לקבל תשומת לב דרך גזענות, הייתי צריך לעשות זאת, דרך אדיבות ואהבה?'. מוחו החל להרהר בכך, אך זמן רב לא היה לו.
כאב החל לפצוע בליבו, גורם לגופו להתקפל וליפול לריצפה. הקהל הביט בו בהתעלמות וחוסר הבנה.
אולי משום שהיה גזען ובוטה, והקהל לא חיבב אותו במיוחד. או אולי משום שהוא היה סוס, סוס שנכנס לבר שאף אחד לא הבין את מעשיו.
כך או כך, גופו נדם על הבמה, מסביבו שברי כוס הזכוכית נוטפים מים, ובמה ריקה מסוסים.