סול ורוח העכביש (שזו בעצם הילדה)
היא פקחה את עייניה הכחולות והבהירות מאוד (כחולות לבנות), בוחנת את החדר השחור. "איפה אני?" שאלה את עצמה, היא ניסתה לזמן עכביש אך ללא הצלחה. היא הרגישה יד נודעת בה, סול קפצה מבהלה. "סול, סול" אמר הקול, סול הסתובבה וראת ילדה קטנה עם עיינים ירוקות, שיער שחור וחיוך כובש. "מי את?" שאלה סול, הילדה הכניסה את ידה לכיס השמלה שלה והוציאה שרשרת כסופה עם אבן קטנה ולבנה, סול הביטה בשרשרת. "את יכולה להתכופף בבקשה?" ביקשה הילדה, סול התכופפה והילדה ענדה לה את השרשרת, סול התרוממה והילדה נעלמה, החדר השחור השתנה לשדה מרהיב עם פרפרים, שמיים כחולים ופרחים, היא עמדה ליד עץ גדול מכוסה קורי עכביש, העץ התפוגג פתאום, ואז נשמעו המילים האחרונות שתשמע "בואי נשחק, סול" ואז היא מצאה את עצמה במיטתה, היא ראתה את השרשרת על צווארה, והיא הבינה שזה לא חלום.
תגובות (3)
אהבתי D:
חחחחחחח באמת חמוד D:
*נוגעת
יפה, קצר וחמדמד כזה D;