סדר מחשבתי.

אתה תמיד תהייה קצת יותר שלה וקצת פחות שלי.

איפוס מחשבתי,
הבטחתי לעצמי את הזמן הזה להקדיש לעצמי.
איבדתי משהו שם בדרך ואני כבר לא זוכרת איך ומה,
ילדה אבודה.
לא כואב לי, לא עצוב לי ולא שמח.
אמרתי שאני לא מפחדת לאבד, שאני גיבורה, שאני יודעת להתמודד. שיקרתי.
מחשבות על המוות מרגיעות אותי ונותנות לי מנוחה.
המחשבה על הרייק והשקט אל מול התהום הקיומית, אל מול הבלאגן שיש אצלי בראש.
הייתי רוצה לשים את המוח על השתק, הרעש הזה בלתי נסבל.
הייתי רוצה סדר, שיעמום, רקע לבן. הצבעים האלה כהים לי מידי, בוהקים לי מידי, טהורים לי מידי, בדיוק כמו רגשות מעורבים, מעורבבים, חדים ופוצעים.