נער הבועה

אתה יודע למה יש בקושי מבוגרים עם מוגבליות ? שאל אותי כפיר.לאיפה נעלמים הילדים האלה?ולי אין מושג אני רק רוצה שיחזיר לי את הכדור ונוכל להמשיך לשחק כדורסל אחד על אחד.
האמת שהשאלות שלו נשארו תקועות לי בראש, לא שידעתי את התשובות שלהן אבל הן לא עזבו אותי גם בלילה, אז בבוקר החלטתי לנסוע עם כפיר באופניים לשכונה הזאת שאח שלי הגדול אמר ששם נמצאים כל הילדים האלה.
אח שלי גם בא איתנו , הוא די חכם אח שלי הגדול, אני חושב ככה, יכול להיות שהוא רגיל אבל הוא יותר מבין ממני. הגענו לשם אחרי שעה באופניים וכל הדרך אח שלי הקניט אותי שאני עדיין רוכב עם גלגלי עזר.
אחרי שהגענו לשכונה ונכנסו למקום כזה שאלנו את האיש המבוגר כמה שאלות על הילדים והוא התחיל לספר לנו על הבעיות המיוחדות שיש להם:
יש ילד עם רגליים שהולכות לכיוון הפוך שהוא רוצה, שרודפים אחריו במקום לברוח לצד השני הוא רץ הישר לילד קדימה. ויש את ילד הבועה, כך האיש המבוגר קרא לו, אח שלי צחק ואמר שזה מזכיר לו ישר את סיינפלד ואת נער הבועה, אני לא הבנתי למה הוא גיחך על זה אבל אותי הרגיז שהוא צחק.
הילד הזה סובל מעיוורון שונה , הוא לא רואה רק שחור ולא רואה רק לבן הוא אפילו רואה רק צללים, הוא רואה כמו כולם , אבל מפרש את זה אחרת. מבחינתו הוא בגובה ממוצע למרות שהוא נראה כמו ילד בן 6, הוא מסתכל על אביו בהערצה למרות שהוא מובטל כבר שנים ואוסף זבל ברחוב, הוא מסתכל על אמו והיא נראית לו אישה טובה שתומכת באבא ועושה את עבודות הבית בחיוך, הוא לא רואה את זה שאמא שלו שוכבת עם גבר אחר בלילה.
הילד חי בבועה משלו. והאמת לפעמים נכנסות לי מחשבות רעות לראש שבא לי לפוצץ לו אותה.