נערת הפרפרים

מעולם לא ידעתי את שמה,
והאמת שהאמנתי במשך זמן רב שאין לה אחד.
היא תמיד נראית שונה בכול פעם שפגשתי בה, אך עדיין נראית זהה לחלוטין.
אי-אפשר ממש להסביר את זה, משום שהיא נראית כמו תמיד אך בו זמנית, היית שונה לחלוטין.
אבל היה דבר אחד שתמיד נשאר אותו הדבר, היא תמיד היית מוקפת פרפרים.
בין אם הם היו אמתיים ובין אם היו קישוטים.
השיער שלה היה יכול להיות שונה, הבגדים שלה וכך גם המקום,
אך תמיד יכולת לדעת שזו היא משום שהיא פשוט משכה פרפרים.
היא הייתה תמיד מוקפת בכנפיים צבעוניות, שעפות סביבה ברוגע.
נראה כי הפרפרים ראו בה אחת מהם, והם לא ברחו מפניה לעולם.
אפילו אם היא תעמוד באמצע רחוב אפרורי, היא תגיע ואתה יגיע הצבע.
היא יכולה להסתובב ליד כול אותם אנשים ממהרים ועסוקים,
והיא תבלוט שם כמו פרפר בשדה קוצים.
היא פשוט הייתה נערת פרפרים, ותמיד תישאר כזו.