נמרים על נייר :)
הוא מצייר, מצייר נמרים על נייר.
כל תנועה של ידו נראת כאילו הוא חשב עליה שעות.
הדיוק שבקווים, בצבעים, ממש כאילו אמן צייר את זה.
אני מביטה בציור, הוא נראה כל כך אמיתי, חי.
הוא מצייר נמרים על נייר , נמרים חיים על נייר…
הוא מצייר, מצייר נמרים על נייר.
כל תנועה של ידו נראת כאילו הוא חשב עליה שעות.
הדיוק שבקווים, בצבעים, ממש כאילו אמן צייר את זה.
אני מביטה בציור, הוא נראה כל כך אמיתי, חי.
הוא מצייר נמרים על נייר , נמרים חיים על נייר…
תגובות (3)
אומנם קצר ודי חסר מטרה, אבל יפה. אהבתי את הכתיבה פה מאוד.
תראי, יש קטעים קצרים/שירים שבאמת עדיף להשאיר אותם קצרים. מבחינות התוכן, העלילה וחומרים למחשבה אחרי כמה שורות ללא המשך.
אך כאן, בכנות יתר, זה הכי מתאים.
מדוע דווקא נמרים? למה הוא מחליט לצייר אותם? האם הילד הוא בכוונה קטן ותמים ולא גדול ואמיץ? ויש עוד המון שאלות לקורא… וזה מקסים♥
כתבתי כבר ל TheShoemaker שכשמאירים מקום לפרי הדמיון ונותנים לקורא את המחשבה והספק זה הכי יפה.
אהבתי מאוד, מדרגת חמש.
זה מאוד מאוד קצר אבל זה סיפור מקסים <3
כשקראתי אותו לי עברו הרבה תהיות ומחשבות בראש – מי הילד ההוא? האם הוא אמיץ או ביישן ומזה שהוא ביישן הוא מסתגר אל תוך הנייר ומצייר? הייתי רוצה לדעת עוד אבל דווקא הסיפור הקצר הזה שנותן עוד מקום למחשבה הוא יפה.
אשמח עם תקראי את הסיפורים שלי (: