ניקיון יסודי
אני מקלידה. סתם מקלידה. בלי משמעות.
אני אוהבת את הקול של ההקלדה. הוא כמו קולן של טיפות הגשם ששרות, בעודן נוקשות על חלוני בקושי. אני אפילו לא יודעת למה. יש קולות שפשוט אוהבים, שחייבים לשמוע שוב ושוב.
משום מה, אני מעדיפה לשמוע את קולות המקלדת, מאשר את הנגינה של אמי. אני לא אוהבת את המנגינה שלה, מעיין פרץ אנרגיה מבוזבז. המנגינה שלה היא כמו קונפטי של פתיתי נייר, שמרחפים בשמחה באוויר. כשהם מנתרים אל על, החיוך שלך עולה איתם. כשהם צונחים מטה, כך גם זויות פיך.
מי ינקה את כולם, ללא להותיר אף תו מאחור?
אני מעדיפה לשמוע את הציפורים. אני אפילו אוהבת את קריאות העורב, שמותיר את ארוחותיו על המרפסת. עורבים הן חיות מרתקות שלא מעריכים אותן כראוי. כמוני. כמו הקולות שלי. הארוחות של העורב תמיד נדמות חסרות אונים כל כך וזה הופך אותן למגוחכות יותר. זה הופך עצמות לבעלות עיניים גדולות בדמיוני. המחשבות האלו משרטטות בדיוק מופתי חיוך על פניי.
אני נופלת לתוך העיניים השחורות של העורב היורש. יורש הצייד, לאחר שהמלך הזקן נדרס ממכונית.
תמיד תהיתי מי ניקה אותו.
החלון שלי מלא קולות, שבוקעים מתוכו ללא הפסקה. כמו ראשי. לעיתים נדמה לי, כי אפילו בארבע לפנות בוקר הוא מפזם בהנאה. בבליל של קולות. הם מבקעים אותו כמעט, כמו הקולות שכמעט ומבקעים את ראשי.
איך אנקה את ראשי מהקולות?
תגובות (8)
זה ממש יפה !
מאוד אהבתי, כי ממש התחברתי לזה (:
התיאור שלך ממש יפה, מאוד אהבתי את סגנון הכתיבה .
תודה :)
ואני שמחה שיש נוספים כמוני, אם זה לא דבר רע.
אהבתי את הכתיבה שלך את התיאורים והדימויים הכתיבה שלך מעולה, אני גם מזדהה עם הסיפור אני גם מקווה שזה לא דבר רע.
תודה רבה :)
הממ…
עכשיו כשאני חושבת על זה, זה אמור להיות טוב. הרי אם המחשבות שלך פוסקות, זה סימן רע, לא? המחשבות אומרות שאתה מגיב, שאתה מבין, שאתה בחיים. אם כך, זה בסדר.
אולי ניקיון מוחלט ממחשבות הוא כמו מעיין..ניקיון עכור בטוהרו. כזה שמרוב שנקי, כבר אי אפשר להביט כי זה בוהק כל כך.
אהבתי מאוד :)
את זה שזה קטע לכאורה בלי רעיון, שהוא זורם בצורה מעולה מנושא לנושא ומאגד את זה יחד. הכתיבה שלך מעולה, התיאורים מצויינים תמשיכי ככה חח :)
יש משהו נורא טבעי בקטע הזה שאני מאוד אוהבת.
תודה ^^
אולי הוא טבעי, כי הוא נכון. השכנים שלי באמת מדברים עד ארבע לפנות בוקר ><
את צריכה להודות שהם רק מדברים ולא עושים קריוקי מזרחית, כמו השכנים שלי למשל.
ניסית להטביע את הראש במים? מבטיחה לך שזה ישתיק חלק מהקולות.
קטע יפיפה כרגיל.
זה מה שאני אוהבת בך כמחברת. את לא ממהרת להעלות מיליון קטעים חסרי משמעות. את טווה במוחך קטעים מבריקים, שאולי מתבשלים קצת יותר זמן אך כל אחד מהם נפלא!
ממש תודה! :)
הם לא עושים קריוקי, אבל הם שומעים בפול ווליום וצועקים. אתמול נשארתי ערה עד אחת ורבע לפנות בוקר בערך, קראתי משהו בפלאפון שלי, ופתאום שמעתי צעקה.
זה היה כזה מוזר.
אני מניחה שאפשר לסגור את החלון, אבל אז אימא שלי מגיעה ואומרת 'מה, מחניק פה' ופותחת אותו חזרה..>_<