נכתב בינואר 2011 (הייתי בת 11/12), שופץ עם השנים (גם לאחר ההעלאה..)

ניצוץ בעיניים

19/05/2012 2006 צפיות 17 תגובות
נכתב בינואר 2011 (הייתי בת 11/12), שופץ עם השנים (גם לאחר ההעלאה..)

הוא הביט אליי ממרחק, וחייך את החיוך האהוב והמוכר שלו. ואז, בהיסוס האופייני רק לו, אמר לי את המשפט לו חיכיתי במשך הרבה מאוד זמן. "אני אוהב אותך", הוא לחש, וחייך, שוב.

הוא צעד צעד אחר צעד לעברי, ובדממה שהשתררה בינינו ניתן היה לשמוע את קול פסיעותיו בחלל הריק. הרמתי את מבטי והבטתי אל תוך עיניו. בעיניו היה ניצוץ שלא היה שם קודם, ניצוץ שמופיע לרוב בעיניו של ילד קטן, הלהוט לנסות דבר חדש, או אולי דבר אסור, הנוגד לחוקים. מחשבותיי המשיכו להתרוצץ בראשי, עד שלפתע הניצוץ שבהק בעיניו כבה, ואת מקומו תפס מבט של בהלה, היסוס, מעט מפחיד, מוזר ומרוחק מקודמו. מבט כזה, שהיה עלול לגרום לכל אדם שפוי אחר לברוח בפחד ואימה.

אבל המבט הקצר והמהיר השתנה, במעט בלי שניתן היה להרגיש בו. הניצוץ הקודם חזר לעיניו, אך ניתן היה להבחין בפחד ובהיסוס הטמונים היטב, בעיניו.

את כל מהלך האירועים מעכשיו ראיתי כאילו הבטתי דרך מסיכת בוץ. הכל סביבי היה מעורפל ומטושטש, בעוד מבטי התמקד בעיניו, ושפתיו. אבל למרות הכל, אני זוכרת כל פרט כמיו בהילוך איטי.
הוא הרכין את ראשו לעברי, ובחיוך מתוק ועיניים עצומות צמצם את המרחק הקצר שהפריד בין שפותינו. הוא נישק אותי, כפי שמעולם איש לא נישק אותי. שפותינו תאמו אחת את השנייה, כאילו כדי להתחבר כך. זרועותיי עטפו את צווארו, וצבעי עורנו השתלבו יחדיו, הגוון הבהיר, החיוור, והצבע השזוף העמוק שלו. שפתיו טרפו ברעבתנות את שפתי, ושפתי נענו לו בשמחה. כל שנייה שבוזבזה על שאיפת אוויר נדמתה כנצח, עד הרגע בו התחברו שפותינו שוב.
עצמתי את עיניי, מתענגת מכל רגע, מנסה לזכור הכל בבהירות, לא לחשוב על אחר-כך.

לפתע, הכל נהיה לא ממוקד.
על עורי הרגשתי חמימות, ומבעד עיניי העצומות חדר אור אדמדם.
פקחתי את עיניי באטיות, והבטתי בתקרת חדרי.


תגובות (17)

איזה יופי איך את מתארת כל כך יפה את האירועים השונים פשוט מושלם תמשיכי מהר עינב החביבה ובהצלחה ממני בקי ♥♥♥

31/05/2012 09:08

עינב החמודה-המשיכי לכתוב,הסיפורים מקסימים!

01/06/2012 08:07

ושוב-זה פשוט מדהים!!אל תפסיקי לכתוב!!

17/07/2012 07:31

מרגש ! באמת שאהבתי! (: ישלך תיאורים מדהימים הפירוט יוצא מן הכלל תמשיכיי לכתוב באמת(;

17/07/2012 07:34

ממש אהבתי!
הרגשתי כאילו אני בתוך הסיפור.
אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה שלך,ואני אשמח לקרוא עוד סיפורים בנושא.
יום טוב ;)

06/02/2013 06:28

לבקי – שוב תודה רבה, את מגיבה לי בכל העלאה וזה משמעותי מאוד בשבילי (:

23/02/2013 03:03

לסוד – גם לך תודה ענקית, במיוחד כשאני כבר יודעת מי את (;

לסומוואן לייק יו (חח אני עצלנית כדי לעבור לאנגלית..) – גם לך אין לי שום דבר להגיד חוץ מתודה ענקית, התגובות שלך ושל כולם מחממות לי את הלב בכל פעם מחדש ונותנות לי סיבה להמשיך ולהעלות יצירות לאתר (:

ולשיר – כמה פעמים אדם יכול להגיד תודה, וכמה פעמים האדם השני יכול לשמוע אותה? תודה עננננננננננקית!

23/02/2013 03:03

המחברת ענתה על חידה בדף הפייסבוק שלנו וזכתה בבחירת העורכים. אם אתם לא שם אתם מפסידים…

10/05/2014 21:36

הרגשתי כאילו אני שם,כאילו אני צופה בזה. כתבת את זה בצורה לא פחות ממושלמת! ואני לא מאמינה שכתבת את זה בגיל 11/12, אני מדרגת 5 ואם היה אפשר יותר הייתי מדרגת יותר כי זה באמת מגיע לך.
♥♥♥לין

11/05/2014 17:58

    תודה רבה :) :) זה אומר הרבה בשבילי :) ♥♥

    14/05/2014 15:46

אהבתי ♥

12/05/2014 21:57

וואי ממש אהבתי ♥
אבל בחייאת מה הפתרון של החידה ?

13/05/2014 09:16

    תודה :) ♥
    התשובה הייתה
    4X(2:8 + 6 )

    14/05/2014 15:49

וואו! זה ממש יפה

17/05/2014 14:24

וואו! אין מילה אחרת חוץ ממדהים!! מדהיםםםםםםם! :)

17/05/2014 14:28

אולי אני קצת בדיליי. אבל הסיפור הזה יותר ממדהים!!!!
יש לך כתיבה ממש יפה!!! לא יפה.. מדהימה!

11/06/2014 08:20
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך